קורות חיים
עמרם אוחיון בן מכלוף (נהרג ב-1947 בידי פורעים ערבים בעיר מגוריו) וסוליקה נולד בשנת 1932 במרוקו במשפחה ענייה ומטופלת בכחצי-תריסר ילדים. למד בבית-הספר העממי "אליאנס". אח"כ למד סנדלרות אצל אחיו הבכור, עבד במקצוע זה ועזר בשכרו לפרנסת המשפחה.
הצטרף לתנועת נוער חלוצית, למד בה עברית ושירי הארץ ושאף לבסס את עתידו בקיבוץ. לשם כך ברח מהבית בלי ידיעת אמו, עבר למרסיל והתנדב לגח"ל, אחרי אימונים ראשונים, שעמד בהם למרות גילו הרך וחולשת גופו, הגיע לארץ ביולי 1948 באניה שהביא אנשי גח"ל. הוסיף להתאמן בצריפין וצורף לחטיבת "גבעתי". בראות מפקד מחלקתו, שגילו וכוחותיו אינם מספיקים לחיי חייל בחזית, השתדל שיעבירוהו לגדנ"ע, ומשלא הצליח בכך לקח אותו אליו כדי שישמש אצלו רץ אישי. הנער בן ה-16 התגבר על פחדנותו ועל געגועיו אל אמו ואחיו הקטנים ומילא את חובת השירות במשלטי חתה ועבדיס ובהגנת נגבה.
משיצאה כיתה לסיור לעבר עיראק א-סוידאן ונפגעה בעלותה על מוקש, יצא המפקד עם כיתה אחרת לאיסוף הפצועים. תוך נשיאת פצוע קרוב לשער נגבה עלו עמירם וחברו על מוקש ושלושתם נפצעו קשה. עמירם מת בדרכו לבית החולים ביום 12.9.1948 ולמחרת נקבר בנחלת-יצחק.
בן 16 בנפלו.