קורות חיים
אהוד (אודי) בן מרים ומשולם, נולד בפתח-תקוה ביום ג' בתמוז תש"ז (21.6.1947). הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "שארית ישראל" ובבית-הספר היסודי-דתי "נצח-ישראל". למד כשנה בפנימייה בכפר פינס, בקורס לחשמלאות, ואחרי-כן למד בבית-הספר המקצועי "עמל" בפתח-תקוה. לבסוף למד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, בקורס דו-שנתי לאלקטרוניקה. אהוד היה תלמיד שקדן והיה אהוב על חבריו בבית-הספר. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" וברבות הימים גם הדריך בה. היו לו תחביבים רבים, וגם מקצועו, האלקטרוניקה, היה כתחביב לו. הרבה לעסוק בנגרות ובשעות הפנאי היה בונה לו רהיטים לשימושו. אודי היה חובב ספורט, ובעיקר אהב כדורסל וכדורגל. כן אהב לדוג דגים ולצאת לטיולים עם חבריו הרבים. כל דבר שנטל בידיו, היה יוצא מושלם. הוא הצטיין בסדר ובניקיון, ובכישרונו להוציא דבר שלם מתחת ידיו. כל ימיו היה חבר טוב, המוכן תמיד לעזור לזולת, וכל מי שהכירו היללו ואהבו.
אהוד גוייס לצה"ל במחצית יוני 1966 והוצב לחיל הקשר. עוד לפני שגוייס עבר כשוחר קורס לטכנאי קשר בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. לכן הוצב כטכנאי קשר בגדוד קשר פיקודי. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות בסיני. אחרי-כן שירות ביחידת פיקוד בחיל התותחנים ועבר השתלמות במקצועו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בגדוד תותחנים מתנייעים. בתעודת השחרור שלו צויין שהוא בעל ידע מקצועי מעולה. כעבר זמן הועלה לדרגת סמל. במסגרת המילואים, הוצב כטכנאי קשר במפקדת יחידה ארטילרית ובראשית 1973 חזר לשרת במקצועו, בגדוד תותחים מתנייעים. הוא שרת בנאמנות והתחבב על חבריו החיילים ועל מפקדיו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, עבד אהוד כטכנאי אלקטרוניקה בחברות שונות בתל-אביב וברמת-גן, ובאחרונה עבד בחברת "עציון" ברמת גן. זמן לא רב לפני שנפל נשא אישה, ולקראת נישואיו שכר דירה, ובמו ידיו שיפץ, סייד, צבע וקישט אותה.
הוא היה בן, אח ובעל מסור ואהוב. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, התייצב אהוד ביחידתו, נשלח עמה לסיני והשתתף בקרבות כטכנאי במחלקת קשר. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפגע אהוד מרסיס בראשו בהפגזה כבדה בקרבת צומת-הג'ידי, פונה ומת מפצעיו בדרך לבית-החולים. הוא הובא למנוחת עולמים בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים ושישה אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
בן 21 בנפלו.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אהוד היה מן האנשים המביאים אתם חיוך ואווירה טובה לכל מקום. רוחו הטובה ואישיותו החמה עודדו את כל חבריו בשעות הקשות של המלחמה".
משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה וספרייה תורנית לבית-הכנסת "בית-יוסף" בשעריה, שליד פתח-תקוה.