אלבום תמונות
מויש
ושוב אנחנו עומדים כאן ביום השנה החמישית לזכרך
חמש שנים כואבות בלעדיך.
בסרט שהפקנו לזכרך כתבנו:
"זה שנעלם, אם מוקירים את זכרו, נוכח יותר מהחי"
אולי אתה נוכח, אבל אתה לא כאן...
לא אתנו....
אנחנו ממשיכים בלעדיך ... ואני לא מבינה כיצד הדבר אפשרי.
מויש אתה חסר לי!!!
חסר לי הצחוק שלך,
חסרים לי הבקרים בהם הייתי מגישה לך פיתה עם שוקולד למיטה.
חסרים לי רגעי הבהלה, כשהיית מופיע מאחורי ומבהיל אותי...
וחסרות לי השיחות איתך וחסר וחסר וחסר
הכל חסר... ובמיחד אתה!!!
מוישיק,
חמש שנים ואף פעם לא כתבתי דברי הספד או מילים לזכרך,
אולי מישום שאינני מוכנה לקבל את העובדה שאתה לא איתנו
מויש, יש לך שני אחיינים -אופק וירדן- הם ממלאים אותנו אושר עצום הם מכניסים אור למשפחה, איזה אור!!!
אך כלום לא מחפה על הכאב ששוכן בתוך ליבי
שאלתי פעם למה אני לא חולמת עליך?
כמה הייתי רוצה שתופיע לי בחלום, שלפחות כך אוכל לראות אותך.
התשובה היא: כי אני לא מקבלת את העובדה שאתה לא איתנו!!!
ואיך אפשר לקבל???
אני יושבת ובוכה ולא מבינה איך קרה הדבר, אינני מבינה ולא מאמינה עדיין, חמש שנים אחרי ועדיין לא מאמינה שלא אזכה לראות אותך יותר...
"איך אפשר בלי מויש" אמרה הדר בסרט
ובאמת איך אפשר בלעדיך, איך אפשר??
(הדברים נאמרו על ידי נורית אמא של סרן מויש, מוישלה)