אלבום תמונות
שדה כלניות פרוש בפני,
אדומות אדומות, כמו כיתמי דם בשדה קרב.
פה ושם מציצות רקפות ורדרדות, מציינות שיש גם דור חדש.
כלניות אדומות, קצת שפופות, כי השמש חמה להן מידי.
זה קיץ קשה, הן אומרות
עבורי גם החורף היה!!!
שדה כלניות פרוס בפניי,
כתמים אדומים וגדולים.
לפתע, בלי אזהרה, דמותך, מויש, עומדת מולי
שואלת אותך – מויש, הכלניות? הן אתה? הן דמך?
ללא מענה במילים, אתה מחייך ואומר לי – שלי הן
שלי ושל חבריי!!!
כלניות אדומות, מרבדים מרבדים, כתמים אדומים
כשדה קרב אחרי מלחמה.
כלניות, אסור לקטוף כך אומרים
ואני שואלת אותך אלוהים
חיילים מותר?
(הדברים נכתבו על ידי הדר חברה של סרן מויש בשנה השניה לנפילתו )