אלבום תמונות
החדר שגרתי עם זיו, נראה פחות או יותר כמו כל חדר ביחידה, נכנסים, אז אי אפשר להיכנס. אבל דבר אחד מאוד זכור לטוב זה לימוד הצירים. לפעמים היינו מכינים את אותם צירים או אותם אזורי ניווט והשיטה ללמוד את הציר הייתה במיטה כמובן, אלא מה, זיו היה מתכסה עם המפה, ותוך זמן קצר מאוד נרדם. אבל זה לא העניין, כי כשהוא היה מתעורר הוא היה יודע את הציר. כל פעם שהוא ישן אני נלחמתי עם הדבר הזה, עד היום לא ידעתי אם הוא באמת ישן, או מה הוא בדיוק עשה שם ? מה שברור, שהוא הוציא קולות של שינה, עם הציר עליו והוא פשוט ישן, והוא התעורר כשהוא יודע את הציר. כמה פעמים אני בדקתי את זה בצורה מאוד יסודית, וגם אחר כך בטיול עם נילי בסיני כשאנחנו הסתבכנו שם. היה שם קטע, שבלי ללמוד אזור מסוים, הוא הבין את מבנה השטח בצורה כזו שהוא ניווט אותנו שם. היו שם שלושה חברה עם ג'יפ והיה שם סיפור שלם. היה שם חושך מוחלט בלי לדעת שם ציר, והוא הוביל אותנו לגבול מצריים לידיים טובות. ממש הייתה חוויה.