אלבום תמונות
הכרתי את זיו למעשה מאז שנולדנו, דרך כיתת "זית", דרך השרות ביחידה ולימודים במכינה למדעי הטבע. לערב שבו פרצה מלחמת שלום הגליל, קנינו כרטיסים להופעה של יהודית רביץ, וזיו התקשר להודיע שהוא גוייס, ואני גוייסתי כמה שעות יותר מאוחר. לזיו היתה המון גאווה. מישהו פה אמר: "צוות זיו המפורסם", כאילו זה איזה שם משפחה. זוהי גאווה אינסופית, אבל הכל היה אצלו מופנם.
יושבות פה פחות או יותר שלוש קבוצות: כיתת "זית", "צוות חזי" ו"צוות זיו", ולכל קבוצה הגאווה שלה.
היה לנו מורה מאד חכם "רפאל חמל", שהיה לו מין סגנון כזה: "זיו מה אתה חושב ?" וזיו היה כזה, העינים נפתחות, זורק משפט, והמשפט הזה היה בדרך כלל פוגע טוב, אבל הבעיה, שאחרי זה, הוא היה שוב נרדם, כך שאי אפשר לפתח את זה הלאה.