אלבום תמונות
אני מסתכלת במעט התמונות שיש לי באלבום, אלבום קטן, כל כך מעט תמונות וכמעט בכולן זיו מופיע.
נולדתי חודש אחריו וזיו שזור בכל זיכרונות הילדות הקבוצתית בכברי. ביחד על השטיח בבית התינוקות, ביחד על התלת אופן וביחד ליד שולחן קטן לבושים תחתונים וגופיה בארוחת הצהריים…
לאלה נוספים גם הזכרונות הלא מצולמים: יחד ארגנו התפרעויות אחרי שההורים חשבו שהשכיבו אותנו לישון. בגן, בכיתה ב' חלקנו אותו חדר, בצהריים אסור לדבר וצריך להסתובב אל הקיר. ועמי חילל בחלילית בערב לפני השינה.
אפילו לאחת משתי הבובות שהיו לי בחדר ההורים קראתי "זיו".
כאשר זיו עזב אותנו בכיתה ג', היה זה כנראה קרע לא הגיוני שתוקן בכיתה ח' כשחזר אלינו ברוב טבעיות מבחינתנו. לא בדיוק ילד חוץ, כי הרי הוא כל כך מוכר, אבל בכל זאת היו שיחות בינינו לבין עצמנו "מה השתנה בזיו 'שלנו' ומה נשאר אותו הדבר", נדמה לי שהחלטנו שהוא יותר 'פרוע' אבל בהחלט מוכר.