אלבום תמונות
"זה קורה שהדרך מתמשכת
זה קורה, יש ללכת ללכת
שום דבר לא ידוע
לא שנה לא שבוע
יש לנוע לנוע
ולחשוב שהייתי יכול
לחזור על הכל
אבל בן אדם…" (שמוליק קראוס)
בן אדם שלנו !
כמה אהבת שיר זה !
ואכן תמיד הלכת בדרך
וניסית לפנות בנתיבים
שונים, עד
שהגעת לנתיב שממנו לא חזרת.
הייתי רוצה לחזור על הכל: לשיר כשאתה מלווה
אותי בגיטרה.
לרקוד איתך ריקודי זוגות בחוג לריקודי עם.
לפגוש אותך
בארוחות ליל שבת. לשמוע אותך שורק.
השריקות שלך היו שריקות "זיויות" -
אף אחד לא
שורק כמוך
בעולם.
תמיד היית מרוחק ממני
ודוקא בשנה האחרונה
לחייך התקרבת
אלי, רצית שאלמד אותך לנגן ולרקוד…
כשאני מדמיינת איך היו נראים החיים איתך,
נעשה לי עצוב.
הייתי יכולה לשוחח איתך על מה שכואב לי.
הייתי משחקת
עם ילדיך
הקטנים.
לאהבה שהקרנת סביבך אין תחליף
ואת החלל
שהשארת אי אפשר למלא.
אבל ההילה שעטפה אותך
נשארה ואת קרן האור
שליוותה אותך בחייך, השארת לנו.
תודה לך אחי היקר והאהוב
שלא השארת אותנו
בחושך וסימנת לנו
את הדרך. הדרך שלך - דרך האהבה.
ואנחנו ממשיכים לנוע…
אוהבת אותך
איריס