ירין משה אפרים ז"ל

קורות חיים

ירין משה אפרים, בנם של אורלי וציון, נולד בפתח תקווה ביום ז' בשבט תשנ"ט (24.01.1999). אח צעיר לשרי ואלירן.

גדל והתחנך בפתח תקווה. מעבר לשעות הלימודים שיחק כדורסל וטניס שולחן, גלש על גלים, ניגן ושר. מגיל צעיר היה אוהד של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה".

אוהביו סיפרו שהיה חייכן, חברותי, ושחשב תמיד על טובת האחר. "ילד עם הנשמה הכי טובה שקיימת", כתבו, "הוא היה תמיד בשמחה והחיוך לא ירד לו לרגע מהפנים".

כשהיה בן 18 החל לעבוד ב"דרים בר" - עסק משפחתי שייסד אחיו אלירן. עם פרוץ מגפת הקורונה בסוף 2019 נאלצו בני המשפחה לחשוב על פתרון יצירתי שיאפשר את המשך קיומו של העסק, וירין, יחד עם עדן בת דודתו ואוראל חברו הטוב שעבדו בעסק, פתחו במיזם להכנת מארזי קוקטיל ושליחתם לבתים ולחברות.

סיפר אלירן אחיו: "ירין, עדן ואוראל היו הלב של 'דרים בר'. כל מה שהם רצו היה לשמח אנשים, ליהנות מהחיים ולעשות טוב. בזמן הקורונה הם היו חלק בלתי נפרד מבניית ה'קוקטייל בוקס' שלנו, בנו קוקטיילים ושלחו משלוחים לכל הארץ כחלק מהרצון שלהם להפיץ טוב".

כשהיה בן 21 הכיר את תהילה, האהבה בין השניים פרחה, והם תיכננו למסד את הקשר ביניהם.

בשנת 2023 הגשים ירין חלום ילדות, ונסע לטייל בדרום אמריקה, יחד עם חברו הטוב אוראל שעימו גם עבד.

כשחזר ארצה, שב לעבוד ב"דרים בר", ובמקביל נרשם ללימודי תיווך ושוק ההון.

בשעות הפנאי אהב לשחק פוצ'יוולי - כדורעף חופים - ספורט אליו התוודע בדרום אמריקה, ובמקביל, נרשם לבית הספר למוזיקה - "קול החלומות", כדי לטפח את אהבתו לשירה ולפתח את קולו.

סיפרה שרי אחותו: " הוא התנסה במלא תחומים וכיוונים בחיים. אני חושבת בדיעבד שהוא פשוט ידע שיש לו זמן קצוב... כשהוא חזר מהטיול הגדול בדרום אמריקה, הוא רצה לטרוף את העולם. רצה לפתח את עצמו. התחיל ללמוד שוק ההון ותיווך ואפילו נרשם לבית הספר 'קול החלומות' לפיתוח קול. היה לו קול של מלאך".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בערב שקדם למתקפה, הגיעו ירין, עדן ואוראל לפסטיבל הטבע "נובה" הסמוך לקיבוץ רעים, כדי להקים בר לממכר משקאות וקוקטיילים. עם הישמע האזעקות פתחו השלושה במנוסה, ונכנסו לאחד מחדרי הפיקוד שהוקמו בשטח הפסטיבל. ירין הגיש עזרה ראשונה למספר מבלים, ואז התקשר לאימו ולאחותו, לה סיפר על המחבלים הרבים שנמצאים בשטח.

חמש דקות לאחר שיחתם האחרונה, נורה ירין בראשו על-ידי מחבלי חמאס, ומת במקום. עדן ליז אוחיון - בת דודתו, ואוראל אבוחצירה - חברו הטוב, נורו גם הם למוות.

בתום חיפוש של שלושה ימים, קיבלה משפחתו של ירין את הבשורה המרה שגופתו נמצאה.

המחבלים רצחו באותו יום כ-380 ממשתתפי המסיבה, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.

ירין משה אפרים נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין סגולה שבפתח תקווה והוא בן 24. הותיר הורים, אחות ואח.

על מצבתו כתבה משפחתו: "ילד נצחי של העולם, ים, שמיים וגלים, נשמה ענקית עם קול של מלאך וחיוך שאי אפשר לשכוח לעולם. בן 24 לנצח".

אוהביו של ירין הקימו פינה לזכרו, במקום בו נהרג בשדות קיבוץ רעים, ועל סלע שהונח למרגלותיו של עץ צעיר כתבו: "החיוך מעולם לא ירד מפניו. עזרה ונתינה היו מרכז חייו. בן 24 במותו. הותיר חלל עצום בליבנו ובחיינו. במקום זה נשם את נשימתו האחרונה".

משפחותיהם של ירין, עדן ואוראל הנציחו את השלושה בדרך מיוחדת – הם יצרו מארז קוקטיילים שמבוסס על המתכונים שהיו מועדפים עליהם. סיפר גיסו של ירין, אייל: "המטרה היא לשמח אנשים ולהפיץ אהבה – זה מי שהם היו. הקוקטייל שמוקדש לזכרו של ירין מכיל ג'ין, קמפרי, סאוור, וסירופ פסיפלורה... הקמנו עמדה יפה של קוקטיילים, עם מסך שמקרין את התמונות הכי אופטימיות שלהם. קשה לפספס אותנו. אנשים מגיעים, מתרגשים ובוכים, וזה מחמם את הלב. הם גם מדליקים נר לזכרם, לצד רכישת המארזים. יש גם מספר חברות שפנו וקנו מאיתנו את המארזים על מנת לחלק לעובדים שלהם".

המשפחה גם הפיקה מהדורת יין לזכר ירין, על התווית תמונתו ופרטיו. כן נכתב שיר לזכרו.

משפחתו של ירין החליטה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו.

בשכונת אם המושבות בפתח תקווה הוקמה "הגינה של ירין".

לזכרם של ירין ואוראל התקיים טורניר פוצ'יוולי ב"פארק פתח תקווה" ע"ש יצחק אוחיון, בשיתוף העירייה, והוחלט שהטורניר לזכרם יהיה למסורת שנתית.