קורות חיים
בן מרים ומשיח. נולד בשנת תרס"ח (1908) בבוכארה.
בילדותו למד בנימין ב"חדר". בעודו קטן השתתף כמשחק על במה: במחזה "מכירת יוסף" מילא את תפקיד בנימין.
בשנת 1920 נכבשה בוכארה על-ידי כוחות המהפכה הבולשביסטית. המסחר שותק שם כליל, ורכוש האמירים הוחרם על-ידי השלטונות. בקרב יהודי בוכארה החלה תסיסה גדולה, ובעקבותיה מנוסה לפרס, אפגניסטן וארץ-ישראל.
הורי בנימין היו בין היוצאים לארץ. לאחר טלטולי-דרך קשים הגיעו בשנת 1921 לירושלים. בנימין נכנס ללמוד בנית-הספר "כל ישראל חברים", אך כעבור שנתיים הפסיק את לימודיו בבית-ספר זה, כדי לרכוש לעצמו מקצוע. הוא נתקבל כשוליה בנגרייה ועסק בכל עבודה קשה.
בנימין נשא את צביה בשנת 1926. בשנת 1930 קנו בני הזוג חלקת-אדמה קטנה בפתח-תקווה, ועליה הקימו בית ונחלה. לפרנסתו עבד במשק בבנימינה, וזמן-מה היה סוכן למרצפות בפתח-תקווה. אחר התמסר לביתו ולמשקו, ובו השקיע עמל רב. הוא נודע בקרב מכריו כמכניס אורחים, איש-אמת, ישר-דרך, עליז ומאיר-פנים.
ביום ט"ו באב תרצ"ח (13.8.1938) רכבו בנימין, צביה ובתם עפרה בת השבע על-גבי אופניים מכפר-סבא לביתם, ובדרך נורו על-ידי ערבים מן המארב. השניים נהרגו במקום. בתם נפצעה קשה, ואושפזה בבית חולים בילינסון לתשעה חודשים.
בנימין ורעייתו נטמנו בהר הזיתים בירושלים, בחלקה מיוחדת להרוגי מאורעות 1936 - 1939. הניח הורים, שתי בנות ואח.
במדור "לזכר נעדרים" שבעיתון "דבר" פורסמה רשימה לוכרו.