סרן אנטולי קרסיק ז"ל

קורות חיים

בנם של ראיסה ויצחק. נולד במולדובה, אז בברית המועצות, ביום י"ח באדר תש"מ (6.3.1980). אח לרימה.

אנטולי למד בבית ספר מס' שש-עשרה בעירו בלצ'י, בו עיקר הדגש היה על לימודי השפה האנגלית. בבית הספר הזה הוא למד עד כיתה י"א, ולאורך כל שנות לימודיו בלט ביכולתו בלימודים, כמו גם במעורבותו הרבה באירועי חברה, תרבות וספורט.

מילדות היה חבר בתנועת "החלוצים" במולדובה, בלט בפעילותו והוביל מהלכים חברתיים. בהמשך, כנער הוא השתתף בחופשות הקיץ במחנות שארגנה הסוכנות היהודית, שם נחשף לציונות ולמדינת ישראל והחל ללמוד עברית. עם הזמן אף היה למדריך במחנות האלו.

בגיל חמש החל אנטולי ללמוד בבית ספר לשחמט, ועד מהרה התאהב במשחק והיה לשחקן מקצועי ומצטיין. במהלך השנים הוא הגיע פעמים רבות להישגים מרשימים בתחרויות שחמט וזכה לתארים מקצועיים רבים.

דמותו של אנטולי הייתה מאופיינת בשילוב של אינטליגנציה, השכלה, חוכמה ונחישות גדולה. מגיל צעיר היה מוקף בכל עת בחברים רבים, אשר ראו בו מנהיג טבעי. הוא בלט בחוש הצדק שלו, ידע לגשת לבעיות בהיגיון ולפתור משברים באופן הוגן וצודק. גם עובדת היותו שחקן שחמט מקצועי הקנתה לו יכולות אנליטיות ושיקול דעת למופת, שתמיד היה לצדו ברגעים מאתגרים. בזכות תכונות אלו היה דמות מובילה ומרכזית בקרב חבריו.

בשעות הפנאי שלו אנטולי הירבה בקריאת ספרים ובהאזנה למוזיקה, ולרוב היה מאזין לזמר שהעריץ - ג'ון בון ג'ובי.

עם השנים התחזקה מאוד הווייתו הציונית של אנטולי והוא החליט לעלות לארץ לבדו, במסגרת תוכנית "נעל"ה" (נוער עולה לפני הורים). הוא הגיע לישראל בשנת 1996 ובשנתיים הבאות חי בכפר הנוער בבן שמן, שם השלים את ידיעותיו בעברית וכן למד לימודים תיכוניים, אותם סיים עם תעודת בגרות מלאה.

ביום 28.10.1998 התגייס לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת גבעתי, ושובץ לפלנ"ט (יחידת עורב, נגד טנקים). במהלך השירות השתתף בפעילויות רבות בעזה, הצטיין בכל משימותיו ומפקדיו שלחו אותו לקורס קצינים.

משסיים בהצלחה את קורס הקצינים שב לגבעתי. מתחילת דרכו כקצין בלט כמפקד מוכשר, אשר הוביל והנהיג את חייליו באהבה ובכבוד רב. הוא הקפיד להעניק לחייליו חום משפחתי, ואלה סיפרו על מפקד כריזמטי מאוד, הוגן, שופע ידע מקצועי ויודע להעבירו אליהם בצורה הטובה ביותר.

בסיום שירות החובה המשיך אנטולי לשירות קבע ביחידה. הוא התקדם לדרגת סגן, ותפקידו האחרון היה סגן מפקד פלוגת עורב.

במחצית יוני 2002 הצליחו אנטולי וחייליו לסכל ניסיון לפיגוע חמור בשטח מדינת ישראל, במסגרתו הצליחו לאתר מכונית תופת ובה 180 ק"ג של חומר נפץ. באותו היום ממש הוא הוביל את חייליו בעת היתקלות עם מחבלים מעזה שביקשו לחדור ליישוב יהודי, ובמהלך ההיתקלות נפצע קשה. הוא הועבר לבית חולים באשקלון, אך שם נפטר כעבור שבוע.

בהיתקלות נפלו עוד שני חיילים: סמל ראשון חיים יחזקאל גוטמן וסמל אלכס גלדקוב.

סגן אנטולי קרסיק נפל בקרב בדוגית שבצפון רצועת עזה ביום י"ג בתמוז תשס"ב (22.6.2002). בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בסגולה, פתח תקווה. הותיר הורים ואחות.

אחרי נפילתו הועלה לדרגת סרן.

אנטולי ושני הנופלים הנוספים באירוע, וכן שני נופלי חטיבת גבעתי מאירוע נוסף, מונצחים באנדרטה המשקיפה אל אזור נפילתם ברצועת עזה. האנדרטה הוקמה סמוך לאנדרטת "חץ שחור", בצד המערבי של כביש 232 ליד קיבוץ מפלסים.

אנטולי מונצח ב"מצודת יואב" - בית חטיבת גבעתי, ובבית "יד לבנים" בפתח תקווה.