קורות חיים
בנימין בן שלמה ושרה, נולד ביום ד' בשבט תרפ"ז (7.1.1927) בתל-אביב. מגיל שלוש ואילך גדל בפתח-תקוה. למד בבית-הספר הדתי "נצח-ישראל" ובגלל הכשרונות שנתגלו בו עשה אביו מאמץ, על אף מצבו החמרי הקשה, ואיפשר לו את המשכת לימודיו בגימנסיה "אחד-העם".
מראשית ילדותו גילה חיבה לצומח וטיפח גינה מסביב לבית. בבית-הספר גילה נטייתולמקצועות טכניים, לעבודה נקיה ודייקנית והצטיין בשרטוט. בן 15 הצטרף לתנועת בית"ר והתבלט באומץ-לבו, בתפיסתו ובמסירותו.
בשנת 1943 עבר עם כל קבוצתו למחתרת אצ"ל. אחרי-זמן מה הועבר מקצובת שירותי עזר לחטיבה קרבית. הפסיק את למודיו בגימנסיה והתמסר לתפקידים אחראיים בארגון, בו פעל בכינוי "יהודה". בין השאר שמר מחסני-נשק בפרדסים ולא חס על בריאותו שנתערערה מחמת ההצטננויות שנפגע בהן. השתתף בהתקפת המרגמות ופיצוץ הטלפונים, בהחרמת חמרי-נפץ מכוחות הבריטים, בהתקפה על הרכבת בלוד, בפיצוץ מטוסים ומסילות-ברזל.
בשובו מפעולה נאסר בין 31 אנשי אצ"ל בחולות הדרום ובעת תפיסתם התנגד בנשק ופצע סרג'נט בריטי ונדון למאסר עולם. אחרי 13 חודש שוחרר בעת פריצת כלא עכו ונתמנה למפקד החטיבה הקרבית באזור נתניה. היה אחראי לכל הפעולות שבוצעו שם, ובכללן תפיסת שני הסרג'נטים הבריטים שנתלו אחר-כך.
בחורף תש"ח המשיך בפעולות קרב נגד הערבים. באביב השתתף במערכת אצ"ל על צפון-יפו, עבר למערכה על רמלה ושם נפל ביום י"א באייר תש"ח (6.5.1952). הועבר עם חבריו החללי םלמנוחת עולמים לקבר אחים בקרית-שאול.
בן 21 בנפלו.