טוראי יעקב ינקו ליזר (ליזרוביץ) ז"ל

קורות חיים

יעקב בן ישראל וחיה-שרה, נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעיירה סוליצה שברומניה ולמד שם בבית הספר העממי. המשפחה התפרנסה בכבוד מקונדיטוריה ובית קפה שבבעלותה, וכל הילדים עזרו בעסק המשפחתי לאחר שעות הלימודים ובחופשות.

בתקופת מלחמת העולם השניה, כשהיה בן 12, הפסיק ללמוד וחיפש עבודה, כך הגיע לבית מלאכה בו בנו כירכרות וביקש לעזור בעבודת הצביעה. בונה הכרכרות סיפר לאימו של הילד ש"יש לו ידי זהב, צובע כמו בעל מקצוע, אומן".

באפריל 1946 הודיע להוריו: "אני עולה לארץ ישראל". הוא ביקש לעלות לאוניית המעפילים "מקס נורדאו" אולם נתגלה על ידי השלטונות והורחק. חבריו נופפו לו מהספינה ואז "מתוך דחף פנימי", קפץ למים ושחה לעבר האניה ובנס לא נפגע מיריות שנורו לעברו מהחוף בטרם הקיף את הספינה, ובעזרת חבריו טיפס על הדופן שבצד הנסתר מהחוף תוך שנפגע בברך (מתוך מכתב לאחותו). האניה הגיעה לארץ ב-13.5.46 ויעקב עם כל 1666 המעפילים נעצרו למשך מספר שבועות בעתלית.

עם פרוץ מלחמת-השחרור תפס את מקומו בשורות הפלמ"ח בגדוד הראשון בחטיבת "יפתח". כעבור מספר שבועות עלה הגדוד בפיקודו של דן לנר, למחנה פילון שליד ראש פינה והצטרף לשאר גדודי חטיבת יפתח שלחמה בגליל העליון.

ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), למחרת הכרזת המדינה, התחולל הקרב הגדול והקשה באזור הטרשים של הכפר הערבי מלכיה אשר בגבול סוריה, עם הפולשים הערבים המרובים. זה היה הקרב הראשון שבו השתתף יעקב, כחובש קרבי שחש לעזרת הנפגעים. זה היה עבורו גם הקרב האחרון, הוא נפל עם 25 חללי הגדוד והוכרז כחלל על פי עדויות, אך גופתו לא נמצאה. בן 19 בנפלו.

מצבה לזכרו הוצבה בחלקת החללים שמקום קבורתם לא נודע בהר הרצל ושמו חקוק גם באנדרטה שהוקמה בקיבוץ מלכיה לזכר חללי הגדוד הראשון שנפלו שם.

ביום ט"ז בחשוון תש"ע (3.11.2009), בעקבות חקירה של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל, התברר כי יעקב קבור יחד עם חלק מחבריו מקרב זה בקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים. לזכרו התקיים טקס גילוי מצבה בבית הקברות במעוז חיים.