קורות חיים
שלמה נולד ב-23.1.48 בקפריסין. הוריו היו ציונים ובדרכם לארץ ישראל עברו תלאות רבות משנת 1946 (שנה לאחר שנישאו) דרך הונגריה, אוסטריה, איטליה, עלו על אוניית מעפילים בשם התקווה וכשהיגיעו לשערי פלשתינה נתפסו ע"י החיילים הבריטים והועברו למחנה פליטים בקפריסין. כאשר היה שלמה כבן שבועיים עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתכנה בבית עולים ברעננה, כעבור 3 חודשים עברה המשפחה לפתח-תקווה (גת רימון) ואז פרצה מלחמת השחרור ומיכאל (האב) גויס לצבא (שרת במלחמת השחרור ומבצע קדש) ונעדר מהבית לתקופה של למעלה משנה. האם נשארה לבד לגדל את שלמה. תקופה קצרה לאחר מכן עברה האם עם בנה (האב היה עדיין מגוייס) לנוה עוז והתגוררה במקום כ-10 שנים. בנוה עוז הלך שלמה לגן הילדים ולאחר מכן למד בבית הספר היסודי נוה עוז. לאחר כ-10 שנים, בכדי למצוא פרנסה, עברה המשפחה לפתח-תקווה, לרח' אחד העם. האב עבד באזור התעשייה קרית אריה ביציקות ברזל.
בסיום לימודיו בבית הספר היסודי המשיך שלמה ללמוד בבי"ס תיכון מיקצועי עמל בפג'ה. יש לציין כי שלמה היה בן מסור להוריו, אהוב על ההורים, על המשפחה, היה מוקף הרבה חברים, אהב ספורט, שיחק כדוריד בהפועל פ"ת בקבוצת הנוער. בבי"ס עמל למד במגמת החשמל. בתום לימודיו, בשנת 1966, גוייס לצה"ל, לחיל התותחנים. היה חייל קרבי. שלמה לא רצה להדאיג את הוריו במיוחד את אמו לכן לא רצה לספר לה שהוא בחיל קרבי. בפרוץ מלחמת ששת הימים היחידה של שלמה יצאה מאזור קיבוץ "דן" ו"דפנה" ונלחמה בחזית הסורית ברמת הגולן. שלמה נלחם בחזית של מוסא קליין. באחת מהפגזות התופת של הסורים מצאו את מותם מפקד הצוות וסגנו, שלמה. יתר אנשי הצוות הספיקו לקפוץ ולהינצל. היה זה יום שבת, היום האחרון למלחמה.
במותו השאיר שלמה הורים ואחות חוה.
בן 19 בנופלו