קורות חיים
אליהו, בן בנימין ושרה, נולד בכ"ג במרחשון תרצ"א בפתה-תקוה.
נין ונכד למיסדי פתח-תקוה. רוח-ראשונים זו עיצבה את דמותו הרוחנית של אליהו. למד בבית- הספר העממי "נצח ישראל" ואחר-כך בגימנסיה "נצח-ישורון", שבה היה מטובי התלמידים. הרבה לקרוא ולהתעמק בספרים. תאב השכלה ודעת. תורת הכימיה משכה את לבו ובדעתו היה להשתלם בה ועם זאת הגה בתורה ובתלמוד. נער אדוק היה, חבר תנועת "בני-עקיבא" ומדריך מסור בה. בן 14 הצטרף לגדנ"ע וכעבור שנה היה בו מדריך ומאמן. כבן 16 נשלח לקורס מפקדים, קיבל תפקיד של מפקד-כיתה וכעבור שנה עלה לדרגת מפקד-מחלקה. רבה היתה השפעתו על פקודיו שאהבוהו וכיבדוהו כאחת. יומים לאחר שכתב את בחינת-הגמר שלו בגימנסיה, בסוגית הגמרא, יצא לקלט לשירות מלא ומיד השתתף בקרבות משמר- העמק, עמק הירדן, הדגניות וצמח, במבצע "חירם" לטיהור הגליל (בו נפצע ברגלו). בקרבות יודפת, והוא אך בן 16 וחצי. כבן 17 נשלח לקורס מפקדים קרביים ואחרי-כן נספח לפלוגת הפשיטה בדרגת סמל פלוגתי. שימש לפקודיו דוגמה למסירות-נפש ולאומץ-לב.
נפל ב-17 בדצמבר 1948 בקרב על משלט חרבת-מעין, כאשר הוא וחבריו יצאו בארבעה ג'יפים להתקיף את המצרים שהחזיקו במשלט. בשעת ההסתערות עלה הג'יפ שלו על מוקש והוא נהרג. היה קבור במשק גבולות. ב-11.8.1949 הועבר לנחלת-יצחק.
בן 18 בנפלו.
הסתדרות "בני- עקיבא" יסדה ספריה לזכרו וקראתה על שמו.