קורות חיים
צילה זהבי בת ימימה ומשה, נולדה בפתח-תקוה ביום כ"ה בתשרי תשכ"ד (13.10.1963). למדה בבית ספר היסודי "ארזים" וסיימה את למודיה בבית-הספר התיכון המקצועי "תל"ם". התבלטה מאד בחריצותה והיתה תלמידה למופת בכל תחומי הלמודים. היתה חניכה בתנועת "השומר-הצעיר" ופעלה אחר כך רבות באגודה ל"תרבות הדיור" שבאמצעותה שינתה את איכות הסביבה. התבלטה במיוחד בדייקנותה, בעצמאותה ובפיקחותה. אהבה מאד לצייר ולפרוט על גיטרה. סייעה הרבה למשפחות נזקקות במצוקתן.
התגייסה לצה"ל במרס 1982, לאחר הטירונות היא עברה קורס צפ"טיות וצורפה לחיל הקשר והאלקטרוניקה. צילה נשלחה לשרת ביחידה בדרום הארץ, ולאחר שבועיים יצאה לחופשת-שבת, ולא שבה ממנה. צילה נפלה בעת מילוי תפקידה ביום כ"ט בתמוז תשמ"ב (20.7.1982) באזור אשקלון. השאירה אחריה הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. הובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בפתח-תקוה. בת 19 בנפלה.
על אף הזמן הקצר ששהתה ביחידה, היא השאירה רושם עז על מפקדיה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, הם ציינו: "התרשמנו עמוקות משאיפותיה להשתבץ בצורה, שתרומתה למערכת תהיה מרבית. בזמן המועט שהייתה עמנו הספקנו להכיר את הליכותיה ומידותיה הנאות".
אחיה, צדוק, הוציא לזכרה ספר שירים ושמו "קולות בחבלי ארץ", הכולל גם משיריה שנמצאו לאחר מותה.