סג"מ שמואל בק ז"ל

קורות חיים

שמואל בק בן שרה וישראל. נולד ביום כ' טבת תשי"ג (7.1.1953) בפתח תקווה. בוגר בי"ס פיק"א ותיכון "אחד העם". היה תלמיד מצטיין במקצועות הריאליים. בכל שנות לימודיו היה פעיל בחוגים שונים בבית-הספר, בחוגים למוסיקה, לפסיכולוגיה ולציור. הוא היה מוסיקאי מחונן וקלרניתן בתזמורת. כמו כן היה ספורטאי מצטיין וזכה במדליות על הישגיו באתלטיקה-קלה, בשחייה ובקליעה.

עוד כשהיה תלמיד צעיר ניסה את כוחו בחיבור עבודות מחקר בנושאים שונים. כשהיה תלמיד בכיתות י"א ו-י"ב, כבר השתתף בחוגים למתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב ובמכון ויצמן למדע ברחובות. שמואל הרבה לעסוק בפעילות חברתית. היה יו"ר מועצת התלמידים בבית-ספרו וחבר מערכת עיתון הנוער, בו כתב מאמרי ביקורת בנושאים פוליטיים ורשימות הומוריסטיות. אך המתמטיקה היתה לגבי שמואל כסם משכר, בכל רגע של פנאי עסק בפתרון בעיות מתמטיות מסובכות - בשעות מאוחרות בלילה, בטיולים, בבית ואפילו בחזית, בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. שמואל הרבה להורות ולהדריך תלמידים צעירים במקצועות המתמטיקה.

היה בן מסור מאוד למשפחתו, חרף עיסוקיו הרבים והמגוונים. הוא עבד כדי לממן את צרכיו, בעיקר ברכישת ספרות מקצועית ובפעילות ספורטיבית.

שמואל גוייס לצה"ל ביום 12.10.1971 ושירת ביחידת המחשב של צה"ל, כמפעיל מחשב ומתכנת. ביחידה זו יצא לו מוניטין כמומחה מצויין. הוא כתב חוברת בתחום התיכנות, שהרשימה אפילו מומחים זרים שביקרו בצה"ל. הוא התמחה במקצועו, היה לעזר לבוגרי הפקולטה למחשבים שנזקקו לעצתו, להנחייתו ולהסבריו המקצועיים. היה צעיר שאפתן ורב-פעלים, אך נחבא אל הכלים. לדברי חבריו: "נסק ככוכב שביט במהירות אל על. זמן קצר אחרי בואו ליחידת המחשב, הלכנו ונעשינו תלויים בו ולפתע לא יכולנו עוד בלעדיו".

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים היה שמואל צוער מצטיין בקורס קצינים. הוא הוצב במתקן התראה חשוב בסיני והתנדב לתגבר כוח של צה"ל במחנות פאיד. הוא שירת שם ימים אחדים עד שהצטרף לכוח שיצא אל סואץ, שם ניטש קרב דמים קשה. שמואל התקדם יחד עם מפקד יחידת צנחנים אל עבר העיר ולחם בגבורה עד שנפגע ונהרג בכניסה לעיר סואץ ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973). הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בפתח-תקוה. בן 20 בנפלו. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי התכונות שציינו את שמואל כצוער בבית-הספר לקצינים, היו דבקות במשימה, מחשבה ומתינות בקבלת החלטות, עזרה הדדית ונכונות לנטילת אחריות. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו.