קורות חיים
אברהם דונגי (ווסקובויניק) בן אידה ויצחק נולד באוקראינה ביום ג' ניסן תרע"ז (24.5.1917). צאצא למשפחת פליישצ'יק, ממייסדי מושב עין-גנים.
עלה עם הוריו ארצה והתיישב בפתח תקוה. בוגר בית הספר פיק"א והגימנסיה ע"ש "אחד-העם". היה חניך תנועת הנוער בית"ר, ומראשי המפקדים בבית"ר וחבר בארגון הצבאי הלאומי. התנדב לנוטרות, ובתוקף תפקידו כנוטר עסק בשמירה על פרדסי המושבה אבן יהודה.
בפרוץ מאורעות תרצ"ו היה מראשוני המתנדבים לשמירה ולהגנה ולצורך זה התפטר מעבודתו. תחילה פעל כנוטר בקריית-אריה ובפרדסים הגובלים עם הכפר יהודיה ואחר-כך עבר לשרת באבן-יהודה. באומץ לב שוטט בפרדסים ולא אחת הניס אנשי כנופיות שניסו להתנפל ולחבל.
ביום א'באב תרצ"ו (20.7.1936) באחד מסיוריה, הותקפה מחלקתו מן המארב. הוא נפגע בחילופי היריות וכעבור זמן קצר מת משטף דם.
אברהם דונגי היה החלל הראשון שנפל בחיל הנוטרים וקורבנה הראשון של פתח-תקוה באותם מאורעות דמים.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקוה ליד חלקת נופלי מאורעות תרפ"א.
בהלוייתו השתתפו אלפים ובמהלכה נסגרו כל החנויות במושבה. הספידוהו רב המועצה וראש המועצה המקומית.
בן 19 בנפלו.
במרכז אבן יהודה נקראה הבאר בשם "באר דונגי". דמותו ופעלו הונצחו בספרים "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי; "גלעד", "זכרם נצח", "מאה שנות שמירה בישראל", "ספר המרד", "בדם ואש", "מאורעות תרצ"ו" ו"ספר בית"ר", ובעתונים "דבר", "הארץ" ו"המשקיף" התפרסמו רשימות לזיכרו.