קורות חיים
דוד בן בנימין וצפורה, נולד בפתח תקוה ביום כ' בטבת תש"ד (29.12.1943).
סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "נוה עוז" ולאחר מכן עבר לבית הספר התיכון המקצועי על שם מכס פיין בתל אביב וסים בו את המחלקה לרדיו.
היה חניך תנועת "השומר הצעיר". השתייך לחברה למדעי הטבע והיה מדריך גדנ"ע בקיבוץ עין השופט. השתתף בחפירות במצדה וכן היה מרבה בקריאת ספרים, כי מטבעו רציני היה ומשכיל ואף מעמיק מחשבות.
תחביבו בילדותו היה איסוף בולים והיה ממלא אלבומים בהם. לכשנתבגר אהב לערוך טיולים וסיורים ברחבי הארץ, לעסוק בקליעה למטרה, להתעמק בענייני רדיו ולהתקשר באלחוט באמצעות התחנה לחובבי רדיו. כן אהב ספורט וביחוד שחיה, וגם השתתף כמה פעמים בצליחת הכנרת. כתום לימודיו בבית הספר על שם מכס פיין, עבר לחיפה ונכנס שם לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון העברי. בלימודיו נתגלה דוד כמוכשר ומשהצטיין בהם זכה למענק כספי בשנה השניה.
בגמר לימודיו בטכניון התנדב לצנחים בדרגת סמל. דרגה זו ניתנה לו בקורס קצינים אשר עבר אותו במשך ימי חופשותיו מלימודי הטכניון, ולאחר מכן קיבל דרגת סגן משנה ללא קורס קצינים מאחר שהשתתף בפעולת התגמול בסמוע.
דוד אהב את הצבא והיה קשור לו ועמד לחתום על שירות בצבא הקבע למשך ארבע שנים.
לראשונה גוייס לצה"ל באוגוסט 1961 - אולם בערך שבוע לפני שפרצה מלחמת ששת הימים, ביום י"ח באייר תשכ"ז (28.5.1967), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח תקוה.
בן 24 בנפלו.
מפקד יחידתו כתב מכתב תנחומים למשפחה ובין השאר ציין, כי "אפיו המאופק, מזגו הנוח וכשרונו בביצוע ובפיקוד על אנשים עשוהו למפקד טבעי ביחידה... בכל התגלה כאדם שיש לבטוח בו ללא ערעור. היה מקובל ואהוב על הכל והכל העריכו אותו ובטחו בו".
את תעודת הטכניון, שהעניקה לו תואר "מוסמך למדעים" כתום לימודיו, לא זכה לקבל במו ידיו.