סרן יניב ליטני ז"ל

קורות חיים

יניב בן רות ויצחק ז"ל, נולד בפתח-תקוה, עין-גנים ביום י' באלול תש"ט (4.9.1949). למד בבי"ס היסודי ע"ש גורדון. המשיך בביה"ס להנדסאי אלקטרוניקה "יד סינגולובסקי" בתל אביב. כאשר היה בן 14 נפטר אביו, אך למרות האסון המשיך יניב בלימודים ואף נעשה רציני ואחראי יותר. הוא סיים את לימודיו בהצלחה והוענקה לו תעודת הנדסאי אלקטרוניקה. מנערותו אהב יניב ספורט, בעיקר כדורסל, ושיחק בקבוצת הכדורסל של "מכבי" פתח-תקוה, בנבחרת בית-הספר "אורט" ובנבחרת ארגון הסטודנים בבאר-שבע. הוא בנה מכשירי-חשמל ואלקטרוניקה וניתנה לו תעודת חובב-רדיו.

בתקופת היותו סטודנט, הקדיש עניין רב למחשבים ובילה חלק ניכר משעות הפנאי שלו בביתן המחשב. תמיד היה אופטימי ועליז. בעל חוש הומור מיוחד, שאף להפיק מהחיים את מרב ההנאה ועשה זאת בהאזנה למוסיקה, בבילויים ובטיולים בארץ עם חבריו ובפעולות חברתיות שונות. שאיפתו הייתה לטייל בעולם ולהכיר אנשים חדשים, לאחר שישוחרר מצה"ל ויסיים את לימודיו באוניברסיטת באר-שבע.

יניב גויס לצה"ל ביום 2.2.1969 והתנדב לקורס טיס. הוא השלים בהצלחה את ההכשרה כטייס קרבי ואחר-כך הדריך בביס"ט. הוא היה נלהב לטיסה ונהנה מכל רגע שעשה באוויר.

"יניב היה אחת הדמויות הבולטות של מדריך ואדם, אשר ידע מה שרצה", כתב עליו, כעבור זמן, מפקד ביס"ט. "הייתה בו שובבות, עצמאות רבה, וביטחון בכוחו ובכושרו לרתום עצמו לדברים שחשבם לרציניים".

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נחפז יניב לטייסת ומיד יצא לגיחות-קרב. ביום השלישי למלחמה חזר מגיחה בחזית הסורית עם מטוס, שזנבו שרוף לגמרי - אך נחת בשלום. את הגיחה סיכם בצחוק האופייני לו: "איזה טילים. לא רציני. פוגעים במטוס ולא מפילים אותו...".

ביום י"ג תשרי תשל"ד (9.10.1973) יצא יניב לגיחה בחזית המצרית, לאחר שהפציר במפקדו שירשה לו לצאת לקרב, בטענה שלא יצא דיו לגיחות-קרב. המשימה שהוטלה עליו הייתה לשבש את מהלכן של שיירות-האוייב, והוא ביצע אותה בהצלחה. בדרכו חזרה לבסיס, נפגע מטוסו והוא נהרג. הובא למנוחת עולמים בפתח-תקוה. השאיר אחריו אם ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

בן 24 בנפלו.