קורות חיים
אביגדור ברבש בן בלומה ואלכסנדר. נולד בלבוב שבבברית המועצות. ביום ו' חשון תשי"ג (25.10.52). עלה ארצה עם בני משפחתו בשנת 1960 וקבעה מושבה בפתח-תקוה. קיבל חינוכו היסודי בבי"ס פיק"א והמשיך בגימנסיה ע"ש "אחד העם", שם התגלה כישרונו המיוחד ללימודי הביולוגיה. לעתיד לבוא תכנן אביגדור להיות רופא מנתח. הרבה לקרוא ספרי מדע וספרות יפה. לדברי אחיו, "אהב לקרוא בספרי ילדים. גם כשהתגייס לצבא והיה חוזר לחופשות קצרות הביתה, המשיך אביגודר לדפדף בספרים של אחותנו הקטנה. הייתה בו איזו חדווה ילדותית יסודית, שלא פגה גם משהתבגר". היה ספורטאי מצטיין באתלטיקה בכלל ובריצות למרחקים ארוכים בפרט, היה חבר תבנועת הצופים, וכפי שמעידים חבריו "היה המנהיג של החבר'ה". יצר המנהיגות שלו שלו התבטא לעיתים קרובות גם במרדנות, ולא פעם התאוננו מוריו שאביגדור מנהל את ענייני בית הספר. הוא אמר גלויות את אשר עם לוב וכשהאמין שהצדק אתו, לא הסס לעודד את כל חבריו לפעול נגד מעשי עוול. אביגדור עצמו נהג לומר: "איני רוצה לשחק את חיי.
אני רוצה לחיות אותם. ולחיות - פירושו להיות אמיתי. פירושו - להיות אני עצמי".
אביגדור גוייס לצה"ל ב-2.8.1971 שירת בסיירת "שקד" בפיקוד הדרום. השתתף במרדפים ופעולות בעורף האויב. גמר קורס "מדסים". היה לוחם מצטיין.
ביום כ"ב בחשון תשל"ד (18.10.73), בציר "נחלה" שבקרבת תעלת סואץ, נפגע הזחל"ם פגיעה ישירה, ואביגדור נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בקרית-שאול. בן 21 בנפלו. השאיר אחריו הורים,אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אביגדור היה ידוע בהתמדתו. היתה בו עקשנות של צעירים, אך אם הכיר בחיוניות שלעניין, תרם את כל אשר יכול היה - במסירות, בלהט, ובשקידה. אביגדור היה כן וישר בכל מצב, ובשל כך זכה להערכה הרבה של חבריו ושל מפקדיו. כושרו הגופני היה מעולה, ולא בכדי נשלח לקורס מד"סים, אותו סיים בהצלחה".
בחוברת על חללי סיירת "שקד" ראו אור רשימות לזכרו של אביגדור ובהן דברי חברים על דמותו.