קורות חיים
דניאל בן מרים ויוסף, נולד בפתח-תקוה ביום כ"ח תשרי תשכ"ג (26.10.1962). למד בבית-הספר הממלכתי דתי "נר-עציון" והמשיך את למודיו בחטיבת-הביניים ובמכינה לישיבה בגבעת שמואל. דניאל למד בכפר הרואה ובישיבה התיכונית בכפר-גנים.
בפברואר 1981 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים. דניאל עבר אימוני טירונות, רש מקצוע -נהג נגמ"ש, והתמחה כמפעיל ררנ"ט.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא היה עם הכוח שפרץ את עמדות האוייב בלבנון. לפי דיווח מפקדיו, השמיד דניאל במהלך הקרבות שלושה טנקים סוריים, הרס עמדות ופגע במוקדי התנגדות של האוייב.
ביום כ"ב בסיוון תשמ"ב (13.6.1982), במהלך התפרצות לכפר סיל, נהדפו כוחותינו פעמיים, בהתקפה השלישית יצאו מפקדים בלבד, אבל דניאל, ששלט היטב בררנ"ט, ביקש לצאת להתקפה עם מפקדיו. במהלך הקרב נפגע חברו באש האויב. דניאל חש לעזרתו, אבל גם הוא נפגע ונהרג. במעשיו אלה הוא גילה אומץ-לב, יכולת מקצועית ותושייה רבה. על כך הוענק לו ציון לשבח של מפקד האוגדה.
הניח אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.
הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בפתח-תקוה.
בן 20 בנפלו.
שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "דניאל נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בחיל-הרגלים. היה חייל למופת, שביצע את תפקידיו באופן הטוב ביותר. תמיד היה נכון לעזור לחבריו, בעל מוסר אישי גבוה, אהוב על חבריו".
מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "על אף שהיה בחור שקט ומופנם, הורגשה מאוד השפעתו על חבריו בפלוגה. דני היה בחור ישר, בעל ערכי מוסר גבוהים, אשר הנחו אותו בכל מעשיו. הוא הקפיד מאוד בביצוע המוטל עליו ואהב לעזור לחבריו, האמין בדרכו ונהג על-פיה ברגעים קשים. דניאל היה בכוח שהוביל את הגדוד ובמשימה זו מצא את מותו".
לזכרו נבנה בית-כנסת בשם "יד-דניאל".