קורות חיים
אמיר בנימיני בן סוניה וליפא. נולד בפתח-תקוה ביום ו' בטבת תשכ"ב (13.12.1961). אמיר היה נכדו של יואל בנימיני ז"ל, איש העלייה השנייה, ממייסדי תל-אביב, שעבר אחר-כך למושב העובדים הראשון בארץ-ישראל "עין-גנים", כדי לעסוק בחקלאות.
אביו של אמיר, ליפא, היה חבר ב"הגנה" ונפצע קשה מאוד בקרב על לטרון ב-1948, והוא אז בן 20 שנים. סבו ואביו השפיעו על דרכו של אמיר, שהייתה דרך של תרומה לקהילה ולחברה ואהבה לעם ולארץ. אמיר למד בבית הספר היסודי "עין גנים" וסיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים בביה"ס ע"ש י.ח. ברנר, במגמה ביולוגית. בכל שנות לימודיו היו באמיר סקרנות ללימוד וצימאון לדעת, יחד עם כוח התמדה ללמוד ולהשיג הישגים גבוהים מאוד. לאחר סיום השירות הצבאיף הוא התכונן ללמוד רפואה.
בד-בבד עם הצטינותו בלימודים, הוא עסק גם בתחביבים והתנדב לפעילות ציבורית. הוא אהב ספורט, בעיקר ריצה, ג'ודו וקאראטה והגיע להישגים ניכרים בתחומים אלה. הוא הקדיש זמן רב לקריאה ושיחק שחמט. אמיר היה פעיל גם בגדנ"ע, ובגיל 16 התנדב למשמר האזרחי בפתח-תקוה, ופעל בו עד גיוסו לצה"ל.
אמיר היה נער יפה-תואר, גבוה וחסון, ובהתנהגותו היה עדין, מנומס ומחונך היטב. הייתה בו דרך ארץ לזולת, והוא מימש הלכה למעשה את הדיבר של כיבוד אם ואב. בחייו הקצרים הסב אמיר להוריו קורת רוח רבה, והיה להם מקור גאווה. מנערותו הוא היה חבר נאמן ועוזר לכול. ובהיותו תלמיד מעולה התנדב אמיר לעזור במשך שנים לנערים משכונות מצוקה וממעברת "עמישב" שבפ"ת, ופתח לפניהם את דלתות ביתו.
כאשר התגייס לצה"ל, יחד עם אחיו התאום ירון, בחרו השניים בשריון. אמיר, שהיה בעל תכונות של מנהיג, הגיע במסלול מהיר לקורס קציני שריון.
במלחמת שלום הגליל הוא שירת בצוות טנק, שכונה "הטנק השולף", על שום אנשי צוותו שהשכילו להפעילו במהירות וביעילות המרבית בתנאים הקשים של הקרב. "טנק השלפן" היה טנק מוביל, שצוותו מוביל, שצוותו השמיד טנקים סוריים ט-62 רבים וכן נגמ"שים ותותחים סוריים. הטנק נפגע פגיעה ישירה בצריח, ושלושה מבין ארבעת אנשי צוותו נהרגו. בזכות הביצוע המעולה של הצוות, הוענק לצוות ציון לשבח.
אמיר נפל בקרב בעין א-טינה בלבנון, ביום י"ח בסיון תשמ"ב (9.6.1982), והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בפתח-תקוה. בן 20 שנים הוא היה בנפלו. הוא הניח אחריו הורים, אחות בוגרת ואח תאום.