קורות חיים
יצחק (איציק) אורבכר בן שרה ודוד-דניאל, נולד בפתח-תקוה ביום י"ח באייר תש"ו (18.5.1946). למד בבית-ספר היסודי "נר -עציון", והמשיך את לימודיו בישיבת "תורה-ומלאכה" בכפר אברהם ובביה"ס התיכון המקצועי "עמל" במגמת מסגרות מבנים.
הוא היה תלמיד שקט וצנוע, שקדן ומסור.
בשנת 1965 גוייס לצה"ל והוצב בחיל-ההנדסה. יצחק סיים קורס מ"כים ומש"קי חה"ן והוצב ביחידת סילוק פצצות. הוא הרבה לצאת לפעולות מבצעיות והתבלט בחריצותו ובשקדנותו, ביוזמה ובתושייה שגילה. כשהשתחרר מהשירות הצבאי, החל יצחק לעבוד במפעל לשיש כשכיר, ולאחר כמה שנים רכש משאית ונעשה קבלן עצמאי לעבודות שיש. כל האנשים שעבדו עמו העריכו מאוד את חריצותו ואת אישיותו הנעימה.
בשנת 1971 נשא אשה ויחד הקימו משפחה. איציק היה אב מסור לבנותיו ובעל מסור לאשתו, כשם שהיה בן מסור להוריו. מסירותו לא הצטמצמה למשפחתו בלבד. איציק נהג לבקר אצל חולים בבית החולים "תל-השומר" והתנדב לפעילות ציבורית שיזם בית-הכנסת שהתפלל בו. כמו-כן, אהב איציק לקרוא בספרי קודש ובספרות יפה.
מאז שהשתחרר מהשירות הסדיר נקרא איציק במסגרת יחידתו לשירות מילואים ולעיתים נשלח למשימות מיוחדות. בחודש ניסן תשמ"ג נקרא לשירות מילואים, ובעיצומו של ליל הסדר יצא עם יחידתו לפעולה מבצעית, באיזור נחלה שבלבנון. מארב של מחבלים פתח באש לעבר כוחותינו ואיציק נהרג במקום. הוא נפל בקרב במלחמת שלום הגליל, ביום ט"ו בניסן תשמ"ג (28.3.1983) והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה ושלוש בנות, הורים אחות ואח. בן 37 בנפלו.
במכתב תנחומים למשפחה, כתב שר הביטחון: "יצחק היה מהמפקדים המעולים בתחום עיסוקו הצבאי, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו". מפקדו, שהכירו עוד בשירותו בצבא הסדיר, כתב במכתב תנחומים למשפחה: "יצחק היה מהמפקדים המעולים בתחום שבו אנו עוסקים. היה מוכן לבצע כל משימה ולו תהא זו קשה ביותר, מסוכנת ובלתי נעימה".
משפחתו תרמה לזכרו ארון ובו ספרי קודש, לבית הכנסת "משכנות ישראל" ברמת גן.