אלבום תמונות
הלחימה בחזית הסורית
באופן מפתיע היתה הגיזרה הסורית רגועה יחסית ב-5 ביוני. הסורים ירו אש ארטילרית ואף שיגרו מטוסים לתקוף בשטחנו, אך הנזק היה מועט. כוחותינו השיבו באש וחיל האוויר הופנה לגיזרה זו והשמיד חלק מחיל האוויר הסורי.
למרות שהיו ערוכים למתקפה לעבר ישראל בהתאם לתכניתם, ביכרו הסורים להמתין עד שיתברר המצב בחזיתות האחרות ולא מיהרו להיענות ללחצי אצרים ולתקוף. למחרת ביצעו הסורים חלק קטן מתכנית המתקפה שלהם, כאשר תקפו את אשמורה, את משק דן ואת תל דן. התקפות אלה נהדפו באבידות ניכרות לסורים.
ב-6 וב-7 ביוני התנהלו חילופי אש ארטילרית, ומטוסי חיל האוויר פעלו לשיתוק התותחים הסוריים. אלוף הפיקוד, דוד אלעזר, רצה לתקוף אך שר הביטחון לא אישר זאת. ב-8 בחודש תקף חיל האוויר, שהתפנה ממשימות בגזרות האחרות, בצורה מרוכזת את המערך הסורי ברמת הגולן.
נערכו הכנות להתקפה, אך זו בוטלה. למרות זאת שמר הפיקוד על מוכנות לתקוף למקרה שישתנו ההוראות; המטכ"ל אף הוציא פקודות להניע כוחות שהשלימו את משימותיהם בגזרות האחרות לפיקוד הצפון. ב-8 ביוני בערב נערכה ישיבת ממשלה לדון בפעולה נגד הסורים. שר הביטחון התנגד לכך בנימוק שאין לפתוח חזית נוספת ומחשש להתערבות סובייטית.
לקראת בוקר ה-9 ביוני, לאחר שנודע כי מצרים הסכימה להפסקת אש, שינה שר הביטחון את דעתו והורה לפיקוד הצפון לתקוף. תחילה הוכנסו לקרב החטיבות המרחביות שהיו בקו. החטיבה בעמק החולה תקפה וכבשה את המוצבים הסורים בגיזרת גונן-נוטרה. כוח מחטיבת עמק הירדן יצא לתקוף לעבר תאופיק, אך ההתקפה שובשה בגלל הפגזה סורית כבדה, ובוטלה. בינתיים נערכו להבקעה כוחות המ'חמץ העיקרי - חטיבה 8 שהועלתה מסיני וחטיבת גולני.
חטיבה 8 פרצה מ"גבעת האם'' שליד כפר סאלד ונעה לעבר זעורה. תוך כדי לחימה סטה גדוד הטנקים מהנתיב המתוכנן והתקדם לעבר קלע, תוך התגברות על קשיי קרקע ועל התנגדות סורית; בסוף הקרב הגיעו לקלע רק שני טנקים כשירים. בעקבות חטיבה 8 נעה חטיבת גולני וכבשה את המוצבים תל-עזזיאת ותל-פאחר; באחרון התנהלה לחימה קשה. בלילה נעו כוחות החטיבה לעבר אזור הבניאס, והשתלטו עליו לקראת בוקר ה-10 ביוני.
בינתיים הגיעו לפיקוד כוחות נוספים מהזירה הירדנית. חטיבה 37 עלתה לרמה באזור גונן, לאחר שהמוצבים הסורים הקדמיים בגיזרה זו נכבשו קודם לכן. חטיבה 45 כבשה בלילה את תל חמרה. למחרת, ה-10 ביוני, נמשכה ההתקדמות לעומק רמת הגולן, תוך התחושה כי שעון החול המדיני אוול והולך והפסקת האש קרבה, חטיבה 45 נעה לעבר צפון הרמה וכבשה את אוור מסעדה; חטיבה 8 כבשה את קוניטרה: וחטיבה 37 התקדמה לכפר נפח.
בדרום רמת הגולן פעלה אוגדת פלד; כוח מחטיבת הצנחנים 80 כבש את תאופיק וכוחות נוספים הונחתו במסוקים בעומק השטח והגיעו עד צומת בוטמיה; כוח נוסף ירד לכיוון אל-חמה. החטיבות המרחביות השתלטו על המוצבים הסוריים לאורך הכנרת ועד גשר "בנות יעקב". בשעות אחרי הצהרים עלתה לרמה חטיבת "הראל" והתקדמה בלילה עד חושניה.
למחרת נמשכו פעולות טיהור וייצוב קו הפסקת האש, כאשר כוח השתלט על אל-חמה, חטיבת הראל נעה דרומה עד צומת בוטמיה ובצפון התבססה השליטה באזור קוניטרה וצפון הרמה. ב-12 בחודש הוטס כוח גולני ותפס את כתף החרמון.
לחיל האוויר היה חלק חשוב בניצחון במלחמה. במהלומה האווירית שפתחה את המלחמה השיג החיל את העליונות האווירית ושליטה מוחלטת בשמי הזירה. כתוצאה מכך כמעט שלא הותקפו כוחותינו מהאוויר, ומטוסי חיל האוויר סייעו לכוחות היבשה וביצעו תקיפות אמנעה שבמהלכן הושמדו כוחות אויב רבים. המסוקים הנחיתו כוחות בשטח האויב ופינו נפגעים.
חיל הים נטל חלק בלחימה באבטחת חופי המדינה, בהטלת סגר על נמלי האויב ובמניעת פעילות של ציי האויב. החיל אף פגע בכמה מספינות האויב. לוחמי הקומנדו הימי חדרו לנמל אלכסנדריה ופגעו בכלי שיט בנמל. טרפדות חיל הים הגיעו ראשונות לשארם א-שייח ותפסו את המקום.