אלבום תמונות
ויאמר שמשון "תמות נפשי עם פלשתים". והיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו. - (שופטים י"ז ל').
זרבבל, זרבבל בן שלמה הלוי הורוביץ, אחי היקר! האמנם אינך עוד? - אופן נפילתך בקרב, בדרך גוש-עציון, מזכיר בהרבה את גבורתו של שמשון בזמנו, כי ברגע חמור, כשכלו כל הקצים החלטת: "תמות נפשי עם פלשתים".
עמדת בפיקודך עד הרגע האחרון, אתה הצלת שלושת חבריך שהיו פצועים קל, וכוחך המוסרי הרב לא הרשה לך כמובן להציל גם את עצמך, על עצמך ועל הפצועים הפעלת את חומר הנפץ במשוריין, התפוצצת יחד אתם וגרמת גם למותם של רבים מהאויב. זה מתאים לאופיך, לא ביישת את מקור מחצבתך.
מי שהכיר אותך היטב ידע שאתה מסוגל לזאת. ואתה שלטת גם על עצמך, ובהגיון קר. אין לי ספק שברגע האחרון צץ לפניך גוף העמק ותל-יוסף, שדות המספוא הרחבים והירוקים, הרפת שלנו ובריכות הדגים, משפחתך וחבריך. כי קשור היית בכל אלה. כל כך אהבת את העבודה, את חדוות היצירה ואת משקך ובכל רמ"ח אבריך התמסרת להם. למען נוכל אנו להמשיך ולקיים את כל זה - נפלת. ידעת את דרך היסורים והקרבנות שהמולדת תתבע מאתנו במחיר חרותנו ועצמאותנו. ועל כן תססה בך רוח גבורה, רוח חלוצית, היתה בך נכונות והעזה ולא ידעת מנוח. במשך שלוש שנים קשות בפלמ"ח, במסעות הארוכים - הכרת כל פינה בארצנו, ואהבת אותה. יותר משנה וחצי בבריגדה העברית. והנה המכה שהוכית במותו של חיים חרודי ז"ל, חברך הטוב. ואיך התנפלת על העבודה במשק אז, ולא ידעת שבעה. עם ראשית המערכה, מיד נענית ולאחר פעולות רבות שהצטיינת בהן, נפלת מות קדושים וגבורה על מזבח המדינה היהודית. מוכשר היית, ואוי לנו שחייך הצעירים והתוססים נפסקו כל כך מהר. אמא - ממאנת להנחם, ומבכה כל הימים את בנה כי איננו.
ש. ה-ץ
מתוך הספר 'לדמותם - קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' בהוצאת הקיבוץ המאוחד עין חרוד תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.