משפחות שכולות, מכובדי !
כתב המשורר:
"אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים"
אתם שגופותיכם מונחות שורות ארוכות ארוכות, אתם מגש הכסף.
אתם בנינו, אתם אבותינו, אתם בעלינו, אתם אחינו ואחיותינו.
ולציבור הרחב אתם: אלמונים, כיתה אלמונית, גדוד אלמוני, צבא אלמוני.
ואנחנו שבאותו יום מר ונמהר הגיעה אלינו הבשורה המרה, כמו מספר איוב, אנו נאבקים, נלחמים, חולמים, כואבים ובוכים כדי שלא תהפכו אלמונים, לפחות, לפחות לנו.
ובלילות הטובים חזון העצמות היבשות פוקד אותנו כמו תקווה קטנה וקורם עור וגידים... עד היקציה המאכזבת.
אהובינו,
צחוקכם הרועם עודו מהדהד באוזנינו,
ריח זעתכם עדיין עומד באפינו,
משובות נעוריכם ואהבותיכם לא נשכחו מאיתנו,
המנגינה שאהבתם כמו מנגנת בתוכינו
ויופכם חרוט בנו לעד.
ובלילות הארוכים אם תראונו סובבים, הוזים בכוכבים ובעננים,תדעו, לא חדלנו לחפש, לא הפסקנו לקוות.
היו שלום יקירים.
דוד יוגב - טכס הזיכרון השנתי
לחללי חיל התחזוקה - אתר חדיד