בן אסתר ויורם. נולד ביום ט"ו בתשרי תשל"ז (8.10.1976) בפתח תקווה, אח לאפרת, אילת ואלמוג. אמתי גדל והתחנך בעיר. הוא החל את מסלול לימודיו בבית-הספר היסודי "פיק"א", המשיך בחטיבת הביניים "אחד העם", וסיים בהצלחה בבית-הספר התיכון "אחד העם", במגמת כלכלה ומדעי המדינה. אמתי היה ספורטאי מצטיין, אהב מאוד את הים ומוסיקת רוק כבד. הוא היה בעל ידע והשכלה נרחבים ביותר, נהג לקרוא אנציקלופדיות, ספרי היסטוריה, ביוגרפיות של מנהיגים פוליטיים ומפקדי צבא, והתמקד בעיקר בהיסטוריה צבאית ובמלחמות ישראל.
בשלהי נובמבר 1994 התגייס אמתי לצה"ל. על פי בקשתו היה ללוחם בחטיבת "גבעתי", ולאחר מכן מ"כ בפלוגת מסלול. אמתי היה איש שיחה מרתק ובעל דעה בכל עניין, וכך כתבו חבריו למסלול באלבום הזיכרון: "לשמור עם אמתי זו חוויה בפני עצמה. תמיד היה איזה נושא לדבר עליו ובסוף השמירה תמיד היינו מתפלאים איך עבר הזמן כל כך מהר."
ביום י"ד באלול תשנ"ו (29.8.1996), נפל אמתי בקרב בלבנון, בהיתקלות עם מחבלים בקרבת מוצב "כרכום" שבגזרה המערבית של רצועת הביטחון, סמוך ליישוב זרעית. אמתי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, והועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו. בן עשרים היה אמתי בנופלו. הוא הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות. לאחר נפילתו של אמתי נולדו אחיו, איתם ואלעד.
באיגרת ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "אמתי שירת בגדוד 'צבר' של חטיבת 'גבעתי' ותואר על ידי מפקדיו כחייל נבון ורציני, שהיווה דוגמה אישית לסובבים אותו, הפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי ותוכנן להמשיך במסלול הפיקודי. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד."