"בלכת אביגדור מאתנו, כשאתה צורר עמך עשרים ואחת אביבים, עשרים ואחת שנות אור. ימים יפים ומאושרים רבים ראית בחייך הקצרים; בית טוב וחם, הורים מבינים, חברים וידידים רבים לאין ספור... תמיד היווית לנו, לחבריך, סמל לחיים מאושרים. תמיד שאפת לטוב וליפה, ציפית לסיים שרותך הצבאי ולהמשיך בלמודי הרפואה. תלינו בך תקוות רבות - הוריך, אחיך, מוריך וחבריך. היום לא נותר לנו אלא זכרון שלא יימחה וקבר רענן... תמיד אמרת שבכל מקום יהיה לך טוב אם יהיו לך שם חברים טובים. ואכן נמצא אתה בעולם שכולו טוב עם המוני ידידים - כל חללי גבורות ישראל, ביניהם רבים מחבריך ליחידה.
שמור עליהו מלמעלה, רצה בשמנו אצל בורא העולם כי יפסיק את הקרבות על עולמנו, כי יפסיק את השתוללות הדמים ואת גדיעת גכם הרך של אילנות צעירים... היה שלום אביגדור. חרות אתה לעד על לוח לבנו."