קורות חיים
חיים בן בתיה ויהושע, נולד בתורכיה בשנת 1913. עלה ארצה בגיל 10 והתיישב עם משפחתו בפתח-תקוה. חיים סיים את לימודיו בבית הספר "נצח ישראל". הוא השתלם במקצוע הנגרות ועבד לפרנסתו בבניית רהיטים. בגיל 23 נשא לאישה את חברתו רבקה, ולאחר שנה נולד בנם בכורם. באותה עת התנדב חיים ונטל חלק באימונים צבאיים שערכה המחתרת כדי להכשיר את צעירי הארץ למאבק על הקמת המדינה.
ב-22.11.1940 התנדב לצבא הבריטי וצורף לגדוד שהתאמן במחנה סרפנד (צריפין). מדי שבת היה מגיע לביתו ומבלה את חופשתו הקצרה בחברת אשתו ובנו. חמישה שבועות לאחר שגוייס הגיע לחופשה בת ארבע ימים שהיתה חופשתו האחרונה. הגדוד שבו שירת הועבר לטוברוק שבלוב. שם הועלו החיילים על אוניה שלוותה באוניה אחרת והיתה עמוסה ב-2000 חביות דלק. בוקר אחד בשבת י"א בשבט תש"א (8.2.1941 ) בשעה 08.00 הפציץ מטוס אוייב את שתי האוניות וחביות הדלק התפוצצו והתלקחו. חיילים רבים קפצו למים בתקוה להינצל, אך כולם ניספו בטביעה או באש שבערה סביבם. האוניה נחצתה לשניים ואלה, שלא קפצו, נשארו בחיים. חיים נספה באסון הכבד. ארבעה ימים לאחר ההפצצה התנדבו שני חיילים מיחידתו לחפשו ומצאו את גופתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטוברוק, שהוקם עם קבורת נופלי האניה. רב מקהלת בנגזי אמר עליו קדיש בהלויתו. הניח אחריו אישה, בן ובת, שנולדה חודש לאחר מותו. שמה נקרא חיה לזכר אביה.
בן 27 בנפלו.
שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות", בספר "כובשים ובונים", ובספר "יזכור" של "מכון ז'בוטינסקי".