בשל שיקולים מדיניים ויחס עויין מצד שלטונות המנדט, הוקמה החטיבה היהודית הלוחמת בשלב מאוחר ביותר של מלחמת העולם השניה והספיקה להגיע אל החזית ולמגע קרבי עם האוייב הנאצי ממש לקראת סיום המלחמה. בראשית אפריל 1945 הגיע המועד, לו ייחלו החיילים היהודים מארץ-ישראל מאז גיוסם למלחמה בצורר הנאצי. החי"ל הוצב בגזרת בריזיגלה על נהר הסניו. ב-9 באפריל התחילה התקפת המפציצים הכבדים של בעלות הברית על מערך האוייב, ואחריה באה ההפגזה הארטילרית. התקפת החי"ל בוצעה נוכח התנגדות אוייב קצרה, אך יעילה. במהרה נשברו כוחות האוייב ונסוגו. ב-14 באפריל הוצא החי"ל מקו-החזית, שהלך ונצטמצם.