אלבום תמונות
עם התקרב ההפוגה הראשונה לסיומה, הוחלט לכתר את הכוח הסורי בראש הגשר של משמר-הירדן ולהשמידו. המשימה הוטלה על חטיבת "כרמלי" שאליה צורף גדוד 11 מחטיבת "עודד". התוכנית היתה לתקוף בלילה באיגוף שמאלי עמוק, מצפון למשמר-הירדן, אגב התקפת רתק והסחה ממערב על ראש הגשר עצמו, לכבוש את מחנה בית-המכס העליון ולחסום את הכביש לקוניטרה. השלב השני נועד להשמדת הכוח הסורי בהתקפה מתואמת ממזרח וממערב. המבצע התחיל בליל 10-9 ביולי. גדוד 23 "כרמלי" כבש את כל יעדיו מעברו המזרחי של הירדן, אולם צליחת גדוד 22 נתקלה בקשיים מחמת אי השלמתו של גשר פונטונים (רפסודות) על הירדן. בשל האיחור, נצטווה הגדוד לשוב לפרדס חורי כדי שיופעל בלילה הבא לפי התוכנית. על אף ההכרח לוותר על ההתקפה בעומק שטח האוייב באותו לילה, היה המצב בראש הגשר בבוקר 10 ביולי מניח את הדעת. מרבית המוצבים הסוריים שממערב לירדן נפלו לידי "כרמלי", לרבות משלט ירדה, משלט 243 ומשלט 223. עתה נותרו בידי הסורים משמר-הירדן ומשלט אחד בלבד ממערב לה. עם שחר פתחו הסורים בהתקפת נגד גדולה בסיוע מטוסים ושריון. במשך היום הצליחו לכבוש את כל השטח שכבשו יחידות "כרמלי". ביומיים הבאים היתה היוזמה בידי הסורים, אך התקפותיהם על ח'רבת ירדה ודרדרה נהדפו.
אור ל-14 ביולי שוב ניסתה חטיבת "כרמלי" לחסל את ראש הגשר. הפעם נמנעה מצליחת הירדן, והתכוונה לתקוף מדרום למשמר-הירדן, בגזרה שהיתה עד כה שקטה יחסית, וניתן היה לשער שהסורים אינם מאורגנים בה כבצפון. אולם הנחה זו נתבדתה, והניסיון נכשל.
ב-16 ביולי ערכו הסורים התקפה גדולה בשלושה צירים. הם הצליחו לכבוש את פרדס חורי וח'רבת ירדה, אולם התקפתם העיקרית על כרד אל-ע'נמה הסמוכה לאיילת-השחר נבלמה לאחר שכמה טנקים הושמדו באש תותחי נ"ט.
בלילה ניסו כוחות צה"ל לכבוש מחדש את פרדס חורי אך נהדפו. בליל 18-17 ביולי כבשה פלוגה מגדוד 23 את משלט ח'רבת ירדה. התקפות השריון הסורי למחרת נבלמו. ראש הגשר לא הושמד ונותר בידי הסורים עד סיום המלחמה, ב-21 ביולי 1949 לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם סוריה, הוחזרו שבויי משמר-הירדן. ב-2 בנובמבר פינו הסורים את המושבה. על אדמותיה הוקמו המושב משמר-הירדן (בני צפת) והקיבוץ גדות.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.