לאחר 6 שעות טיסה מורטת עצבים, הודיעו המחבלים על נחיתה סופית באנטבה שבאוגנדה. המטוס נחת בשעה 3:15 לפנות בוקר. ביום שני ה - 28 ביוני התקבלה הידיעה בארץ על הנחיתה באנטבה וכבר היה ברור שהמטוס עבר את נקודת ה"אין חזור" והוא אינו יכול לשוב לישראל ללא תדלוק נוסף.
לרה"מ, יצחק רבין, היה ברור שהעובדה שהחטופים מצויים בידיו של אידי אמין - נשיא אוגנדה, אינה מנבאת טובות: הוא העריך שהנשיא ינהג עימם בנוקשות בגלל יחסו הבלתי אוהד לישראל. בקרב הציבור התחוללה היסטריה, לא היה גבול לכושר ההמצאה והדמיון הפורה באשר לגורל החטופים או דרכי חילוצם מאנטבה.
בחצות היום הסתיים מו"מ ארוך ומייגע בין המחבלים לבין נשיא אוגנדה ואנשיו כאשר ה"איירבוס" עומד על אדמת אוגנדה. החטופים ירדו מן המטוס ומכאן ואילך היו נתונים לחסדיהם של פאיז -עבדול-ראחים-ג'אבר ואנטוניו -דאגס-בובייה שנטלו את הפיקוד על החטיפה מעתה בשיתופו של אידי אמין וחייליו. החטופים הצטופפו באולם קטן בטרמינל באנטבה. האוירה היתה עצבנית, מתוחה ומאד לא נעימה.
חיילים אוגנדים חמושים פטרלו סביב האולם.