סמ"ר ירון ווסקר ז"ל

קורות חיים

ירון ווסקר נולד ב-3.5.1973 בפתח תקוה. בן למרים ואליהו ווסקר, הצעיר במשפחה שבה שתי אחיות נוספות, דינה ועדנה. בן יחיד - גאוות המשפחה. את בר-המצוה חגג ביום העצמאות. קיבל חינוך דתי ולמד בביה"ס היסודי "אוהל שלום" בראש העין ובישיבת "נחלים". ילד מחונן שסיים שתיים-עשרה שנות לימוד במגמה ביולוגית בהצטיינות, עם בגרות מלאה, וילד בולט בנימוסיו והליכות דרכיו.

היה חניך "בני עקיבא" וספורטאי שאהב שחייה וכדורסל. היה גם חובב טיולים ברחבי הארץ.

עם סיום לימודיו התנדב ירון ליחידה הקרבית גבעתי, בתאריך 1.12.92. ירון, סמל ראשון בחטיבת גבעתי, בעל עקרונות וציוניסט מושבע, שמוכן היה להקריב את חייו למען מולדתו. הוא היה במהלך שירותו בעזה ולבנון.

נשארו לו רק ארבעה חודשים להשתחרר. שאיפות ומטרות הציב בחייו, תוכניות רבות לעתיד רקם. ללמוד מנהל-עסקים באוניברסיטה, לנסוע לחו"ל. עכשיו הכל נגמר, הציפיות לא יתגשמו לעולם.

חייל יפה, גבוה וחסון, מלא חוש-הומור, ילד טוב ירושלים שגדל על יושר והגינות ואהוד על כולם. בחור שקט וביישן שקיפח את חייו בסיכסוך שכנים.

חיי בננו ואחינו היקר ניטלו בידי יהודי בעל עבר פלילי, אכזרי, נטול כל רגשות שאין בידיו הרשות ליטול חיים. קורבן שווא שלא נפקחו עינינו לצפות מראש. ההורים שחינכו וטיפחו, אחיותיך שאיתך גדלו, נותרו עם התמונות והזיכרונות. חייך הקצרים שלא נשכח לעולם. מחיר כבד שילמנו ולשווא. מטען כבד של צער רובץ עלינו, קשה למצוא ניחומים לאסון, שום מילה לא תבטא את גודל הכאב והשכול, משהו תהומי ועמוק. והאמרה שהזמן מרפא מכאוב - רק אנו השכולים יודעים כי הכאב לא ירפא לעולמים.

חיינו שוב אינם אותם חיים, חגים ואירועים משפחתיים נעשו עצובים, ימינו קודרים ולילותינו ללא שלווה. המציאות מכה בנו אנושות, אלוקים אתה אל מלא רחמים, אתה הרי כל יכול, אז למה מאיתנו לא מנעת השכול ולקחתה את יקירנו לעולמים. היה לנו חלום עכשיו הוא איננו. כלום כבר לא חשוב, כבה כל אור. עזובים, נואשים, תועים וכואבים.

"ירון" - תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, אמן.

אבא, אמא ומשפחתך הקרובה.