תפריט נגישות

טוראי גיא ארבל ז"ל

גיא ארבל
בן 19 בנפלו
בן תקוה ויחזקאל
נולד בפתח תקוה
בו' באייר תשכ"א, 1/5/1971
התגייס ב-אוגוסט 1989
שרת בחטיבת גבעתי, חיל רפואה, ביסלמ"ח
יחידה: גדוד צבר, ענף סיוע קרבי
נפל בעת שירותו
בי' באב תש"נ, 1/8/1990
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 2, חלקה: 17, שורה: 2, קבר: 8.
הותיר: הורים ואחות - רוית

קורות חיים

בן תקוה וחזי. נולד ליום שמש של תחילת קיץ, ו' באייר תשל"א (1.5.1971) ויחד עם סוף הפריחה וקמילת הקיץ לבלב אל תחילת החיים. גיא היה ניגודם של קוצי הקיץ. לגן הוא צעד בשלווה. ילד רגוע ומחייך, ילד שאוהבים. כבר אז אהב גיא לישון עמוק אל תוך הבוקר. סבא עובדיה היה מלווה אותו לגן, גם אחרי תחילת שעת הלימודים. סבא ונכד הולכים בנחת לגן. מאוחר.

באוגוסט 1975 ארזה המשפחה מזוודות וטסה לבריסל, שבבלגיה. שליחות מטעם חברת אל-על. 4 שנים שונות, מעניינות, יפות, אחרות. לכיתה א' הלך גיא, בבריסל, ולמד במין בליל של שפות - עברית וצרפתית וקצת אנגלית - "שלום כיתה א"', ביום בלגי אופייני, סגרירי. ארבע שנים עמוסות כל טוב : נופים חדשים, מקומות חדשים, טעמים חדשים, אנשים חדשים. בקיץ 1979 חזרה המשפחה הביתה.

גיא השתלב בכיתה ג' בבית-הספר 'קפלן', ולאחר שעברה המשפחה לכפר אברהם - בבית-הספר 'שמעוני' בפתח תקווה. כשסיים כיתה ו' השתלב גיא, עם כל החברים, מלווה בהרבה מלים טובות של המורים בחטיבת-הביניים 'ברנר', ומשם לתיכון 'ברנר'. וכמובן - תנועת הצופים. שבט 'ראשונים', שקלט בהרבה ידידות ילד נער קצת שונה : רגיש, מכיר עולם ואורחות חיים של אחרים. גיא אהב לדעת, ללמוד, להתנסות ולהכיר תחומים חדשים. מעורבותו החברתית היתה ענפה : הוא שימש מדריך בצופים לקבוצת בנים שובבים, כיהן כיושב-ראש מועצת התלמידים של התיכון, שנבחר בבחירות ישירות, שוות וחשאיות, בעקבות תעמולת בחירות נמרצת אך עדינה, והיה פעיל גם במועצת התלמידים העירונית.

באותה עת החל גיא בהכנות לקראת הגיוס לצבא, שכללו ריצות ארוכות בפרדסים, כדורסל וטניס, והרבה רצון להשתלב, להתקדם, לתרום. להתגבר על גב בוגדני, שצמח בגוף קטן שהפך לגדול ולחסון - ומהר. מהר מדי כנראה. גיא היה חבוש בתוך מכשיר ליישור הגב במשך שלוש שנים בקירוב. למרות מוטות המתכת וסדי הפלסטיק, הוא לא השמיע מלה קשה, טרוניה, נימת כאב, גיא טייל עם כולם, הדריך, ריכז, שיחק, בילה, וישן עם קרוב : לא ידיד ולא שנוא - מכשיר הגב.בחופשת הקיץ של כיתה, י"א הוא יצא בשליחות נוער מטעם ה'ליינס'.

הגיוס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1989 היה כצפוי, רק ליחידת שדה, עדיפות ראשונה לגבעתי ביחידה חדשה יש מקום להתפתח, לתרום. במהלך הטירונות נבחר גיא להשתתף בקורס חובשים קרביים. לא היה גאה ממנו. הריחוק מהחברים ביחידה כופר כשחזר כחובש של המחלקה. וזו היתה גם היכרות ראשונה, עמוקה יותר, עם קמצוץ רפואה, גיא שאף להיות רופא. הגאווה, הרצון והרגשת השליחות עזרו לו גם לשאת את התרמיל ואת ציוד החובש. הגב קצת כאב. בסיום קורס החובשים כבר חבש גיא כומתה סגולה.

בחורף 1989-1990 חזר גיא לקורס מ"כים. גבו כאב יותר. במרס 1990, אחרי התקף כאבים עז, התעלפות ואשפוז בבית-חולים תל השומר, נאלץ גיא לעזוב את גבעתי בלב כבד ושובץ כחובש בבה"ד 3. כשהגיע למרפאה נתקל בצבא אחר, באנשים יושבי מחנה, שלא טעמו את טעם השדה, את טעם החברות והלכידות. תחושות עלבון, תסכול והשפלה ליוו אותו כאשר כאבי גבו התקבלו בחוסר אמון. ואז - ההנאות הקטנות של החיים, סרט, חברה, מבחן פסיכומטרי קרב ובא, חברים, ים ובילויים - לא האירו לו עוד.

גיא נפל בעת שירותו ביום י' באב תש"ן (1.8.1990) - ברגע של לחץ, ברגע של חוסר מחשבה, בניגוד לדרכו השקטה, השקולה, חדת המחשבה. כוחותיו לא עמדו לו עוד ואז שם גיא קץ לחייו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. גיא השאיר אחריו הורים ואחות - רוית.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה