ישראל בן זאב לויפר ז"ל

קורות חיים

בן-זאב (לויפר)ישראל בנם של שרה וזאב, ממייסדי יסוד-מעלה. נולד בשנת תרס"ה (1905) ביסוד המעלה. בשל תנאי הכלכלה הקשים, נאלץ לעזוב את המשק המשפחתי ויצא לעבודה בפ"ת. עבד בפרדסים, בנה לו צריף ונשא לאשה את רבקה לבית ברגמן. לזוג נולדו שני ילדים. עזב את עבודתו בפרדסים והיה לשומר על אדמות הקק"ל בעמק זבולון. תקופה מסויימת התגורר בעכו ובמהלך מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, עבר להתגורר עם משפחתו בשכונת סביניה, שבמפרץ חיפה. ישראל הכיר היטב את שכניו הערבים. עבודתו כשומר אחד מתפקידיו היה למנוע מהבדואים לקנות חזקה על אדמות הקק"ל. בשבתות לימד את צעירי הקריות כיצד להפעיל נשק חם. עבודתו היתה אחראית, רגישה ומסוכנת והוא מילא אותה באהבה ובמסירות רבה. שמו נודע ברחבי הגליל ועד דמשק הגיע. ביום 14.8.38, מסר את סוסתו לאחד מחבריו לשמירה, שומר ערבי שהיה מידידיו הנאמנים, והלה הבטיח שיחזירה למחרת. משלא חזר למחרת, נטל ישראל מקלו בידו והלך לכפרו של השומר, כפר דאמון, על מנת לקבל סוסתו. הימים היו ימי מאורעות הדמים. ישראל יצא לדרך, לא חזר ממנה וגופתו לא נמצאה עד ליום א' ניסן תש"ן (27.3.90), כ-52 שנה לאחר הרצחו. במהלך ההתחקות אחר עקבותיו שאבדו, קורותיו מאז יצא לדרך שוחזרו, התברר כי הגיע למאהל בדואי שמוקם במקום בו נמצא כיום הישוב צור שלום. ליד המאהל ארבו לו 4 בדואים שתפשוהו וכבלוהו בידיו וברגליו, הובילוהו שם לנקודה המרוחקת כ-50 ק"מ ממקום המארב ורצחוהו נפש. עשרות שנים נעשו מאמצים כבירים ע"י בנו, זאב ובעזרתו של גיורא זייד, כדי לגלות את גופתו. עצמותיו נמצאו במערה שבין כפר עבלין ויודפת. עצמותיו הובאו לקבר ישראל בבית העלמין סגולה בפתח-תקוה.

בן 33 בנפלו.

נסיבות היעלמו של ישראל נתפרסמו בעיתונות התקופה ובספרים. בעיתון "מעריב" מיום 11.5.1990 נתפרסמה כתבה על מהלך החיפושים ומציאת הגופה.