יחיאל סלור ז"ל

קורות חיים

יחיאל בן שושנה וצבי, נולד בפתח-תקוה ביום י"ג בניסן תרפ"ח (1928). מצאצאי "אם-המושבות" ומייסדיה. בהיותו בן שלוש, נסעה המשפחה אל האב שעבד כרופא במרוקו. בשנת 1935, החזירה האם את שני הבנים הגדולים לארץ וכעבור חודשים אחדים חזרה עם יחיאל אל האב למרוקו. געגועיו של יחיאל לאחיו ולארץ היו חזקים וכעבור שנה, בהיותו בן שש, אילץ את הוריו לשלחו חזרה ארצה.

עד שנת 1937 התחנך עם אחיו אפרים בפנימיה בתל-ליטוינסקי (תל-השומר) ואז עבר לגור למשך שנה אצל אחיו משה. מרגע עלותו ארצה לא הוציא מפיו מילה צרפתית ודיבר אך ורק עברית. האיום הקשה ביותר היה, שישלחו אותו בחזרה. "רק לא זה" ענה תמיד. "אינני רוצה לחיות בחוץ לארץ". משם עבר לגור אצל אחותו רבקה ולמד בגימנסיה "אחד העם" בפתח-תקוה. כבעל כשרונות ותפיסה מעמיקה, הצטיין יחיאל בלימודיו. הוריו שלחו כסף למימון לימודיו אך לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה וכניסת איטליה למלחמה שוב אי אפשר היה להעביר כסף ממרוקו ולכן נאלץ להפסיקם.

בהיותו בן 16 הצטרף להכשרה הצעירה בדגניה ב' ושם התחבב עד מהרה על החניכים, המדריכים והמורים וכל חברי המשק שבא עמם במגע. בעבודה, גילה אותה מידת חריצות ודבקות, שציינוהו בלימודיו. במיוחד נקשר לעבודת השדה וגופו החזק לא התעייף ולא הושפע מלהט השמש בעמק הירדן. בשבתות היה יוצא עם חבריו לטיולים כשהוא עובר קילומטרים רבים. ובמהרה הכיר כל סלע וכל ואדי בסביבה. כתום ההכשרה בדגניה ב' הצטרף להכשרה בגבע. עלתה הצעה שישאר בקיבוץ אך, יחיאל לא רצה להשתקע, במשק מסודר כמו דגניה, כי, לדבריו, תפקיד הנוער לחלוציות ולא להצטרפות למשק ותיק.

כעבור זמן קצר נבחר להשתתף בקורס מ"כים אך יחיאל לא ראה בדרך הצבאית את ייעוד חייו. הוא בחר בדרך זו רק מתוך הכרח שבמציאות בארץ ישראל. יחד עם שאר המועמדים לקורס נבחר להשתתף באחד ממבצעי הפלמ"ח.

אור ליום י"ח בסיון תש"ו (17.6.1946/16) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יחיאל יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. משהתקרבו הלוחמים כמה עשרות מטרים מן המטרה, לאחר הליכה, מייגעת בין שיחים ומטעים, שהיו שמורים על ידי שומרים ערביים, מזויינים ומלווים בכלבים, נתגלו לאויב והוא פתח עליהם באש חזקה מעמדה מבוצרת והזעיק עזרה ברקטות מאירות. במהלך הפעולה פגעה לפתע רקטה של האויב במטען הראשי של חומר הנפץ בעת שעסקו בהנחתו תחת גשר הרכבת. ההתפוצצות האדירה גרמה לאבדן שלושה עשר חברים בינהם יחיאל.

הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.