תפריט נגישות

רב"ט יאיר "יאיר'קה" רזניק ז"ל

יאיר רזניק
בן 19 בנפלו
בן חוה ויעקב
נולד בחיפה
בי"ז בטבת תר"צ, 17/1/1930
התגייס ב-יוני 1948
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל
נפל בקרב
בב' בטבת תש"ט, 3/1/1949
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: רפיח
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: קיבוץ גבעת השלושה

קורות חיים

יאיר בן יעקב וחוה, נולד ביום י"ז בטבת תר"צ (17.1.1930) בחיפה. גדל והתחנך עד גיל 11 בבית החינוך בחדרה ועבר לבית-החינוך בגבעת-השלשה, בו סיים את בית-הספר המחוזי. במילגה ובהצטיינות סיים את בית-הספר החקלאי על שם כדורי. הצטיין כרפתן ופלח. היה מסור בנפשו לעבודת החקלאות ולאדמת הארץ.

משסיים את חוק לימודיו חזר לגבעת-השלושה. שירת בפלמ"ח מגיל 15, השתתף בקורסים שונים ובכללם קורס לקצינים בדליה. היה מדריך-נוער חביב על חניכיו בפשטותו, ביושר-לבו ובאהבתו העמוקה לעם ולארץ, במחשבתו הברורה ובמסירותו ובנאמנותו החברית למופת. ספורטאי מובהק היה; שחיין, שחקן כדורגל. ניחן בנפש עדינה ורגישה ובכשרון למוסיקה, שהיטיב להבינה ולהעמיק בה.

במכתביו וברשימותיו שכתב להוריו ולחבריו ידע לתת ביטוי יפה ונאמן לרשמיו, ולחוויותיו על עבודתו, יעודו ושאיפתו לעבודת בניין ויצירה. במכתבו מהרי ירושלים כתב לאביו: "אולם האמינו לי

שמוכן אני להניח את ה'ג'וב' ולשוב הביתה לרפת ולטרקטור ולהמשיך בחיים שקטים, חיי עמל ויצירה, להרגיש שאני בונה משהו ולא רק הורס את כפריה ומושבותיה של המולדת". ובהמשך המכתב כתב: "פצעים הנגרמים לכל אדם עקב ההכרח לרצוח ולהרוג בני אדם, אף כי אויבים הם, פצעים אלה לעתים קרובות אף לא נרפאים והופכים למחלה כרונית".

כשהועלתה שאלת הגיוס במשק הוחלט שעליו להישאר במקום, מאחר שתפקידיו במשק חיוניים למאמץ המלחמתי. הוא לא הסכים להישאר בשעה שחבריו יוצאים לפעולה והמולדת בסכנה. בעקשנותו הרבה הכריח את המשק לשנות את ההחלטה - והוא יצא.

צו פנימי תבע זאת ממנו. זה בא לידי ביטוי גם במכתביו: "...רוצה אני לחזור הביתה וגם זו סיבה, שרוצה אני בגמר המלחמה. כל עוד מלחמה תהיה - לא אוכל לשבת בשקט בבית, כל עוד חברי לוחמים, וכעת כשיודע אני פירושה של מלחמה (לא הרבה אך מעט) לא אוכל לשבת בבית. ואם הביתה רוצה אני לחזור, הרי ממילא רוצה אני בסיום המלחמה".

יאיר התגייס ביוני 1948. השתתף בפעולות נגד העיראקים ב"נזלה". בהתנהגותו החיילית בקרבות בדרך לירושלים, במסירותו למילוי החובה שלא ידעה גבול וקדמה לכל דבר אחר - נתחבב על חבריו-לנשק, בין על הממונים עליו ובין על הסרים למשמעתו. אצלם הפך יאיר, למושא של יושר אמת אומץ-לב עוז-רוח ופשטות.

בינואר 1949, יצאה הפלוגה לילה אחד להטרדה במסגרת מבצע "עין". יאיר עסק אז בתפקיד בגדוד. הוא ניגש למפקד הפלוגה וביקש להשתתף בפעולה. על השאלה למה יחפוץ כל כך לצאת, והוא ענה בפשטות: "הבן, אי אפשר, שאני אשב פה בחיבוק ידיים, בו בזמן, שבנזלה חסרות ידיים עובדות". הוא שכנע, כנות ואמת גדולה כזו לא תשכנענה? גם למבצע הבא, רצה להיות בפורצים.

בימי מבצע "חורב" לסילוק הצבא המצרי מתחומי ישראל, בינואר 1949, יצא בראש מחלקה לכיבוש משלט ברפיח. הוא שימש דוגמה לאנשיו בהתמדתו ובאומץ לבו, על אף התנאים הקשים, פרץ גדר אחר גדר ואיפשר את ההסתערות לכיבוש המשלט, אולם הוא עצמו נפגע מצרור כדורי מכונת-יריה של האוייב, ברגע שהגיע לטווח רימונים מן המטרה. נפל ביום ב' בטבת תש"ט (3.1.1949).

הובא למנוחת עולמים בגבעת-השלושה ביום 5.1.1949, בן 19 בנפלו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה