קורות חיים
יצחק בן דוד וחיה, נולד בעין-גנים שליד פתח-תקוה ביום ה' בתמוז תרפ"ה (27.6.1925) להורים בני העליה השנייה וראשוני מושב-העובדים הראשון בארץ "עין-גנים". בילדותו למד בבית-הספר במושב וכבר אז התבלט בדמיונו העשיר, בלבו הרגיש ובכשרונו המוסיקלי. החל לנגן בכינור והצליח מאוד בנגינותיו. לאחר גמרו את בית-הספר העממי עבר לגימנסיה "אחד העם". בינתיים התבגר הנער, התפתח, החל לכתוב שירים ולחבר מנגינות ו"צלילי מנגינותיו קלים ורועפים, ותוגת-מה בכנפיהם". בסיימו את לימודיו בגימנסיה התגייס לנוטרות ובאותו זמן החל גם ללמוד בסמינר למורים על שם לווינסקי. עסק בהדרכת נוער ב"הגנה", שהיה מחבריה מגיל 14.
בתום לימודיו בסמינר החל להורות בגימנסיה "אחד העם", בפתח-תקוה. בו בזמן היה מדריך בתנועות-נוער, בשירות הבטחון, בבית-ספר ערב לנערים עובדים ובמגרשי משחקים לילדים. עד מהרה נודע כאיש ציבור פופולרי ואהוב על הבריות ועל חניכיו. ארגן מקהלות זמרה בבתי ספר ובתנועות נוער. היה בין עורכי הירחון ליצירות נוער "השלום" לזכר הסופר-המורה שלום שטרייט ז"ל. את שיריו פירסם בעתון "במעלה". לא הסתפק בתורה אשר קנה והלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם גם שם לא זנח את פעילותו הציבורית וענייני ה"הגנה". היה מהפעילים והמוכשרים בשירות הביטחון, מדריך בטופוגרפיה.
בפרוץ מלחמת-השחרור עמד בראש כיתה בירושלים בעמדות בבתי הונגריה וגם הדריך בשורות ה"הגנה". נשלח לכפר עציון כדי להדריך בטופוגרפיה את משתתפי קורס המ"כ שהתקיים שם. היה עם מלווי השיירה שהותקפה בדרכה לגוש, בכ"ח בכסליו תש"ח (11.12.1948). עשרה מבין נוסעי השיירה נפלו, ביניהם גם יצחק ז"ל. הועבר לקבורה בפתח-תקוה.
בן 23 בנפלו.
באחד משיריו, שיר הספד על חבר שנפל, כתב: "אילנות צעירים במולדת, הרכינו לארץ ראשכם! אילנות יקרים במולדת, נגדע התמיר שבכם!"