קורות חיים
אילן בן נדיב ולילי, נולד ביום ג' בחשוון תשי"ח (28.10.1958) בתל-אביב. אילן החל את לימודיו בביה"ס היסודי "ילין" בהדר יוסף, ולאחר שמשפחתו העתיקה את מקום מגוריה לבני-ברק המשיך וסיים את בית הספר המקצועי "ליידי דיוויס". התכונה העיקרית שלו: התנדבות והנכונות לעזרה, התגלתה בו עוד בתקופת לימודיו. אילן קנה לו חברים רבים ויחד איתם השתתף בפעולות חברתיות רבות.
אילן גוייס לצה"ל בתחילת נובמבר 1975, והתנדב לשרת בחיל הרגלים "גולני". בחטיבה הוא עבר קורס מ"כים חי"ר, קורס נהגי חי"ר, קורס נהגי נגמ"ש, קורס צניחה ועוד. בהגיע מועד שחרורו מהשירות הסדיר, נתבקש סמל-ראשון אילן להאריך את שירותו בחודשים אחדים בשל צורכי הצבא, והוא נענה ברצון. בתעודת השחרור שהוענקה לו צויינה התנהגותו בעת השירות כ"טובה מאוד", והערכת מפקדיו הייתה כי הוא "חייל מסור ונאמן, אחראי בביצוע תפקידו, בעל יוזמה, התמדה ומשמעת גבוהה, אשר ביצע את תפקידו לשביעות רצון הממונים".
בתחילת מרס 1979 שוחרר אילן מהשירות הסדיר, הוצב כאיש מילואים בחטיבת חי"ר ועמה השתתף במבצע ליטני. ראשית מעשיו כאזרח הייתה להשלים את בחינות הבגרות. הוא החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, וחשב על לימודים אקדמיים סדירים. לפרנסתו עבד אילן במפעל לבתים טרומיים, אולם כוח ההתנדבות והרצון לפעול לעזרת הזולת לא פסו ממנו. יחד עם חבריו הוא הקים את אגודת דזל"ם ("דם זה לא מים"), ששמה לה למטרה להילחם בתאונות-הדרכים ושימש כגזבר התנועה. התנועה הוציאה לאור חוברת הסברה, ועמדה בקשר עם אישי ציבור, שרים וחברי כנסת.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל, עמד אילן על זכותו ליטול חלק בקרבות, ובתחילת יולי 1982 אכן גוייס. ביום א' מנחם-אב תשמ"ב (21.7.1982), נפל סמל-ראשון אילן בקרב עם מחבלים בבקעת הלבנון, צפונית לאגם קרעון באזור הכפר מנצורה והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות.
בן 24 בנפלו.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "אילן היה חייל עניו מטבעו, תמיד עזר לחבריו, מעולם לא התלונן. מפקדיו בטחו בו וידעו כי כל משימה שתוטל עליו תבוצע במלואה ובאופן הטוב ביותר. פקודיו אהבוהו והאמינו בו, מעולם לא הרהרו אחר פקודותיו. הוא הקפיד לתת להם דוגמה אישית בהתנהגותו".
מפקד יחידתו ציין במכתב תנחומים כי "מאז הגיע לגדוד הרשים אילן את מפקדיו וחבריו בידע הצבאי ובהיותו מפקד אמיץ ולוחם מעולה. הכשרתו של אילן בחטיבת "גולני" תרמה להפגנת חיילות מעולה, שלוותה בשקט נפשי רב".
הוריו הקימו לזכרו ספרייה תורנית, שהוצבה בישיבה בפתח-תקוה.
חבריו הוציאו לאור לזכרו ועל-שמו מדריך לעזרה ראשונה.