סמל אריה ליפשיץ ז"ל

קורות חיים

אריה, בן אסתר ויעקב, נולד ביום ט"ז באלול תש"ה (25.8.45) בתל - אביב. פעמיים בימי חייו הקצרים עמד אריה בפני המוות ויכול לו. פעם היה הדבר בהיותו בן י"ד, כשהוא נתון לחסדי גלים סוערים בים. הדבר היה ביום שישי אחד אחרי הצהרים כשאמו מצפה לו בבית והוא נסחף ע"י גלים זדוניים בימה של תל - אביב ומצילים לא היו להצילו, אך פתאום הופיע חסקה וכתוצאה מהנשמה מלאכותית הושבה לו רוח חיים. פעם שניה כעבור שנה שוב התאנה לו הגורל והוא נפל למשכב כשהוא סובל מדלקת קרום המוח. אך עוז רוחו עמד לו, הוא הבריא ונולד מחדש. למד בבית הספר היסודי "גרץ" ואחרי שסיים את לימודיו בו למד בבית הספר התיכון העירוני א' בתל-אביב. בגיל ט"ז נרתם גם הוא בעול הפרנסה, עבד במשרדו של רואה חשבון והשתלם באופן עיוני בהנהלת חשבונות. בתקופה יותר מאוחרת בחייו,כשעמד להכריע על גורלו בחיים, חשב ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטה. אהבות רבות היו לו לאריה: אחת מהן היתה לספורט (כדורסל ושחייה) ולאחר זמן הצטרף ל"מכבי" ; מאהבתו לשחיה הגיע לחוף הים באחד מימי החורף וכמעט מצא את מותו, כמסופר לעיל. גם משחק השחמט היה אחד מתחביביו. אף ספרים אהב והיה חוסך ממשכורתו הצבאית לקנותם. בין הספרים שרכש היו ספרים בתחום הפילוסופיה, אך על הכל אהב את ארצו, ואת אהבתו זו ביטא בדביקותו בה, ברצונו העז שלא לעזוב אותה ובעריכת סיורים רבים בתוכה.כשידידי "המתנה" להוריו וכשהם שאלוהו "ואתה"? השיב בפסקנות: "אני לא אזוז מפה". סיוריו בארץ הביאוהו לבסוף להתנדב לסיירת, הוריו הציעו לו לבוא אליהם לפריס, הודה אריה והעדיף את חטיבתו בצה"ל. לראשונה גויס במאי 1963. עבר קורס מ"כ ולאחר מכן עבר לחיל האויר להדרכה בבית הספר הטכני. בשירות המילואים, שהיה יוצא אליו מדי פעם, התנדב אל הסיירת בחטיבת השריון - והוא אז בדרגת סמל ומפקד ג'יפ. בשנה האחרונה לחייו היו לו תכניות רבות לעתיד: אחת מהן היתה תכנית השתלמות בראיית חשבון. בין השאר חלם על נישואין עם נערה מדרום אפריקה, בת רב, שנסעה לבקר את הוריה ובשעת פרידתה מאריה דומה שליבה ניבא לה את הבאות. את שירות המילואים עשה אריה בסיירת וביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.67), בקרב שנערך לפני אבו עגילה שבסיני, נפל כתוצאה מפגיעת פגז בקרבת הג'יפ שלו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.