סמל בנימין לוי ז"ל

קורות חיים

בנימין, בן רבקה ויוסף ז"ל, נולד ביום י"ט באייר תשי"ג (4.4.1953) בפתח-תקוה והוא צעיר-אחיו ובן טיפוחים להוריו.

כשהיה בן שלוש נפטר אביו והפעוט גדל מוקף אהבת אחים וקשור בכל לבו אל אמו. שלא חסכה ממנו דבר. בני סיים את חוק לימודיו היסודיים בבית-הספר הממלכתי-דתי בעמישב ואז החליט ללמוד בבית-ספר מקצועי. כיוון שמאז היותו ילד נמשך לבו למכוניות ואחיו, שהיו נהגים, הניחו לו להתבונן במעשיהם.

כאשר תיקנו מנוע, היו ידיו הקטנות והזריזות של בני עוזרות לא אחת בכל אשר יידרש. בבית-ספר "עמל" בפג'ה למד במשך שנתיים ואחר-כך המשיך את לימודיו במוסד החינוכי-מקצועי על-שם ב"צ מוסינזון במגדיאל. אחרי שנת לימוד אחת. ובהתקרב מועד גיוסו לצבא, החליט להפסיק את לימודיו ולצאת לעבודה עד שייקרא לשירות. הוא הודיע לשלטונות צה"ל שהחליט להקדים את מועד גיוסו. בין חבריו היה בני הידיד החביב, היקר והמנהיג שבחבורה: שקט. מכבד את זולתו וצנוע. שחיוכו המשובב חימם לב כל. הוא היה הראשון בין חבריו שהתגייס לצה"ל והם נהגו לחכות לו בכליון עינים, כשבא לחופשה הביתה, כדי לשמוע את סיפוריו על חוויותיו ועל ניסיונותיו. לאחר שהתגייסו גם הם הייתה החבורה מתכנסת בכל הזדמנות. והשמחה וסיפורי החוויות, שבמרכזם עמד בני, נמשכו כל הלילה.

בנימין גויס לצה"ל בתחילת מאי 1971 והוצב לחיל החימוש. אחרי שעבר את האימון הבסיסי הוצב ביחידה של החיל כמכונאי רכב. עבודתו הייתה נאמנה ואחראית והתנהגותו ללא רבב. בחודש אוגוסט 1972 עבר קורס מכונאי רכב זחל. בין חבריו ליחידה הצטיין תמיד בידע הרב שלו ובמסירותו לחיל. הוא חתם מראש על המשך שירותו בתנאי קבע והוצב בסיירת שריון.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה בני עם יחידתו ברמת הגולן. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) יצא עם כוח למשימת סיור באזור בוקעתה. הכוח נתקל במארב נ"ט ובחילופי האש נפגע בני ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה.

בן 20 בנפלו.

השאיר אחריו אם, ארבעה אחים ואחות.

אחרי נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב למשפחה השכולה כתב עליו מפקדו: "...בנימין ז"ל שירת כמכונאי בסיירת שריון. הוא מילא את תפקידו בצורה הראויה לציון מיוחד, תוך הקרבה וחירוף-נפש בקרב. בשמי ובשם כל חיילי היחידה, הנני מביע את צערנו העמוק והננו משתתפים באבלכם הכבד בהלקח בנכם במלחמה זו. בה ידענו לעמוד מעטים מול רבים והשמדנו את האויב הסורי שפלש למדינתנו". במכתבו של שר הביטחון משה דיין אל המשפחה נאמר: "...בנימין ז"ל היה חייל מצוין וחבר מסור. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק". המשפחה הנציחה את שמו בלוח שנקבע בבית הכנסת.