תפריט נגישות

רס''ן ד''ר ישראל שריה קופר ז"ל

ישראל קופר
בן 34 בנפלו
בן חנה וזוסיה
נולד בתל אביב
בה' בסיון תרצ"ט, 23/5/1939
התגייס ב-אוגוסט 1958
שרת בחיל השריון
יחידה: ביה"ס לשריון
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: שדה תעופה דור סואר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

ישראל (שריה), בן חנה וזוסיה, נולד ביום ה' בסיון תרצ"ט (23.5.1939) בתל-אביב והוא הצעיר בין שלושת אחיו ואחותו. את לימודיו בבית-הספר היסודי סיים בהדר-רמתיים והצטרף לחברת הילדים בקיבוץ מעוז- חיים. היה נער פעיל וחבר בחוגי תרבות והירבה לעסוק בספורט. לא היה כמעט ענף ספורט שלא השתתף בו ומדי שנה זכה באותות על הישגיו בענפי הספורט, בשחייה ובצעדות. כמו כן היה חבר בחוגי הזמרה, המחול והתיאטרון, נמנה עם קבוצת "הפועל" מעוז חיים ובשנים 1955-1958 הדריך בסניף הנוער - העובד בבית-שאן. בקיבוץ היה גם פעיל בגדנ"ע-אוויר עד שגויס לצה"ל. ישראל גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1958 והוצב לחיל השריון. משאת נפשו היתה לשרת בחיל-האוויר או בחיל-הים, כהמשך לפעילותו בגדנ"ע - אוויר במשק. אולם משהוצב לחיל השריון קיבל עליו את התפקיד בהתלהבות. לאחר הטירונות סיים קורס לנהגי טנק "שרמן" בציון גבוה, ואחרי כן נשלח לקורס מפקדי טנקים. לאחר ששירת ביחידה והצטיין בתפקידו נשלח לקורס קצינים ואחר כך השתלם בקורס קציני שריון. לימים מונה סמ"פ ביחידת שריון. בתום שירות החובה שלו נאות לחתום לתקופה נוספת בשירות הקבע. בסוף אוגוסט 1962 השתחרר ישראל מהשירות בצה"ל. במסגרת שירותו במילואים סיים קורס מפקדי פלוגה בשריון. הוא היה מהראשונים בחיל השריון שקלטו את הטנקים מסוג "סנטוריון" ואף הדריך שריונאים בהפעלתם.

באוקטובר 1963 עבר קורס צניחה. לאחר שחרורו חזר ישראל למשק.

בשל פעילותו ומעורבותו הרבה בענפי הספורט והאימון הגופני, בחר ללמוד במדרשת וינגייט וסיים שם כמורה לחינוך גופני וכמציל מוסמך. אין ספק שבזכות הידע הרב שרכש בשטחי הספורט השונים, החליט להתמחות במדע הרפואה העוסק בעמוד השדרה והגפיים. בשנת 1967 נסע לאוניברסיטת יוסטון בטכסס כדי ללמוד: כירופרקטיקה. כשפרצה מלחמת ששת הימים חזר ארצה מבלי שנקרא לשירות, בתום הקרבות חזר ללימודיו ביוסטון. בתקופה שעשה ביוסטון המשיך בפעילותו הברוכה בקהילה היהודית המקומית, בריכוז מחנות-קיץ לילדים יהודיים, בהוראת עברית, בריקודי-עם ובאמוני ספורט. הוא שימש יושב ראש ארגון הסטודנטים באוניברסיטה המקומית. הירצה בנושאי ציונות ויהדות ושימש סגן קונסול. בשנת 1973 הוענק לו תואר דוקטור בכירופרקטיקה והוא החל עוסק ברפואה ואף עזר הרבה לחולים שהשכימו לפתחו. במהלך שירותו במילואים הגיע ישראל לדרגת סרן. משפרצה מלחמת יום-הכיפורים מיהר לחזור ארצה, עשה רק מספר שעות עם בני משפחתו ומיד הצטרף ליחידת שריון ונשלח לחזית סיני כמ"פ בשריון. בקרב התבלט בכושר מנהיגותו ובשיקול דעתו ויציבותו והיה בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה.

למחרת שמחת - תורה, מיד לאחר החצייה, ביום כ"ג בתשרי תשל"ג (19.10.1973), נפגע ונפל בשדה התעופה של דוור-סואר והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.

בן 34 בנפלו.

הקונסול הכללי של ישראל ביוסטון, אהוד לדור, כתב למשפחה: "נדהמים ומזועזעים אנו לשמע הידיעה על מותו של יקירכם-יקירנו ישראל ז"ל, אשר נפל במילוי תפקידו בהגנת המולדת. קבלו נא את מלוא תנחומינו. כפי שידוע לכם, ישראל עבד במסגרת הקונסוליה במשך כמה שנים,ִ זאת הייתה זכותנו שבחור כמוהו היה לנו לעזר וחבר בעבודה. רבים מהקהילה היהודית והלא-יהודית הכירו את ישראל, עם כולם היה מיודד והתחבב עליהם וגדול היה חוג מכריו. בבית קרובי משפחתכם התקיים ערב זיכרון-תפילה שבו נכחו רבים ממכריו, הסטודנטים הישראלים וחבריו באוניברסיטה של יוסטון, אשר בה למד מהתואר הראשון ובה שימש כיו"ר ארגון הסטודנטים הישראלים ושמו הלך לפניו. למחרת היום התקיימה אזכרה באוניברסיטה בה למד - מעמד רציני ונוגע ללב. באזכרה זו ספד אותו נשיא האוניברסיטה, ספד לו ד"ר טומס, אשר בודאי ידוע לכם שהיה ידיד נפשו ועוזרו בבחירת מקצוע הלימוד. ד"ר טומס סיפר על היכרותם ועל ידידותם לכל אורך הדרך. בסיום האזכרה העלו זכרונות שניים מחבריו לספסל הלימודים, עם בקשה לקרוא על שמו את המעבדה החדשה, ההולכת ומוקמת באוניברסיטה. במרכז הקהילתי הגדול שביוסטון - מקום בו ישראל בילה והורגש בנוכחותו לעתים קרובות, מכינים ערב אזכרה בשיתוף עם ארגון הסטודנטים הישראלים. עם סיום האזכרה נשלח אליכם מכתב שני עם קטע מהעיתון היהודי המקומי, המעלה את דמותו של ישראל ז"ל. ושוב, קבלו נא את מלוא תנחומינו, שלי ושל כל צוות עובדי הקונסוליה. אנו אתכם" .

בעיתון יהודי מקומי, היוצא ביוסטון, נכתב בין היתר: "ישראלי שעזב את לימודיו ביוסטון ללכת לעזרת ארצו, לא ישוב לעולם...

נתן את חייו כדי שארצו תחיה" ; בחדשות הקולג' לכירופרקטיקה ביוסטון פורסמה כתבה לזכרו ובה נאמר : "מלים לא יכולות להביע את תחושת הריקנות חסרת האונים שחשים חבריו של ישראל.

עדין לא סרה מאתנו תחושת הידידות והכבוד שרכשנו לו כשהיה עמנו. דמות שלוה שהיתה בה אהבה לכל, קיפח את חייו בעימות של שנאה בין עמים. הקריב נפשו מתוך אהבה לזולת, למשפחה, לידידים ולעם. תקותנו שמותו אכן יביא לשלום אמת כשם שחייו היו קודש לשלום. זכרו לא ימוש מקרבנו לעד." נסתלק בן, אח, רופא ומפקד אשר טרם הספיק לתרום את אשר תיכנן לעתיד.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה