תפריט נגישות

טוראי אליהו (חיים, איליה) רבינוביץ ז"ל

רשימות לזכרו

שנה לנפלו

לב מורה עברי מי ידע, לב דווי של אדם המקונן על תלמידיו הצעירים?... אין ניב ליגון הורים שכולים, אך מי יתנה צער מורה שהדריך חניכיו - ילדיו, לפעולה, למאבק ולגבורת חיים, ועתה יפזר שורותיו הנוגות על תלי קברים?...

אליהו, נערי הטוב!

רך בשנים היית ועשיר מעש, רק שמונה עשר אביבים ידעת, אך גדולה היתה ועצומה שלהבתך לבך, נאלמו חייך, אך היית לשיר מזמור.

שיר מזמור על מות לבן...

שיר מזמור על מות לתלמיד...

שיר מזמור על מות אדם ורע צעיר...

ואני מעלעל בספר הימים ואני סוקר פניך נערי הטוב והיקר. צריף עץ מאורך, בחורף ידלוף הדלף ובימות הקיץ ילחם בו החום. צריף אפרורי. מרישי-עץ יתלכסנו בו במין עצבות. שמש תציץ דרך אשנבי החלונות תשטוף באורה את הכיתה, הערה, החיה ותהיל גם אותך אליהו, אליה תלמידי שלי, הן כה בניתיך גם אני.

שעור...

דלוקות העינים, משולהבות הפנים. רשופות גם עיניך. ראשך פורח בתלתלי שערך השופע, ידיך משולבות על חזך והנך מאזין. אליה קולט בדממה כתמיד. אליה, הילד הבישני, המכונס, זך המצח והפנים, קולט בדממה רבה, אך נפשו בו תלהט, חותרת היא לגילוי הגדול אשר לה, לגילוי אליה...

ימים נשחלים זה אחר זה, זה בתוך זה - שנים...

שנות מלחמה. ימי שחיטות והרג, ימי בשורות איוב, נפשו של אליה משתלהבת. בשעת האזרכה לטבוחים בגיא התופת הנאצית, דמעה תתקשר בריסי עיניו. האם חש בחביון הימים את המאבק והמלחמה המצפים לו?

אליהו מצטנע יותר. דבריו מועטים. הוא קורע - באלם דרוך - אשנבי לבבו אל העולם הרחב. נפשו תרטט מול פני אפקים חדשים. מבטיו ינשאו למרומי שמש תקוות של אדם מתבגר, עם ועולם נגאלים...

אליהו מביא לי תמונתו הקטנה לאות פרידה.

אני לוחץ ידו בחזקה. סומקת בושה מתלבלבת בלחייו.

היה ברוך אליה בחורי הטוב והבישן, היה ברוך, נערי העז והאמיץ. הנה סיימת את למודיך בביה"ס העממי. ברוך אתה בצאתך. עטרת ברכות לנעוריך המלבלבים ולשאיפות לבך, המשתוררים בעצמה.

נפרדנו. לא ראיתי פניו, אך ידעתי. אליהו מתכנס מדי ערב אל הקיבוץ השוכן ממול ביתו. הוא קולט בדממה את השירה הגדולה הבוקעת ועולה מצריף חדר האוכל המואר.

אליה הדמום, טוב הלב והצנוע, מאד צנוע, המחייך מול פני חמת בוקר, בהתאפקות, הוא איש החלטה ובר מעשה.

הוא הולך ל"גבעה" לביה"ס החקלאי ומשם ל"מכס פיין". רוצה הוא להיות איש עבודה, מסגר בקבוץ.

ההחלטה ההיסטורית על תקומת מדינת ישראל מרעידה את לבו. אליהו רוקד עד עלות השחר, אליהו נושא במחול שאיפת הדורות לשיחרור, לגאולה ולתקומת מולדת. אליהו מחולל את מחול נפשו הסערני... המחול סוחף. אליהו הוא בין המתגייסים הראשונים. הוא איננו מן החטטנים. את מכורתו ג'רסי סיטי, אשר באמריקה שכח מזמן. מגיל ארבע, עת דרכו רגליו על אדמת מולדת האבות כרת ברית עם שחקיה, עם שמשה ורוחותיה ועם אדמתה... משעול חייו ברור לפניו, מרכז הוא את לבטי נפשו ברגע עמוק אחד ומחשל החלטת נפשו.

... לבו מושך אותו אל ה"נגב", ... קבוצת סיור נועזת וידועה שם קוסמת לו, הוא תאב במעשים רבים וגדולים.

הקרב נטוש על אשדוד.

אליהו נלחם, בגופו ירצה לעצור בעד האויב המצרי הפולש.

נלחם ונפל... (היה בין הפורצים ונפל בנסיגה).

אליהו תלמידי, נערי הטוב!

אמור יאמרו כי עקבותיך נעלמו, כי גוויתך איננה. אך ידוע אדע, אחוש זאת בכל הוייתי האבלה, כי חי הנך... ראיתי דמותך, נערי הטוב בעיני אמך הזהורות מדמע, שמעתי קולך, ברטט נפשו של אביך האוהב אותך לאין שעור, הד שירת נעוריך תתפעם בלבי, ושיר מזמוריך נישא על פני ערבות הנגב המשוחרר מאויב ופולש, על פני השומרון והגליל, מדן ועד אילת. חי הנך במולדתך ישראל הקמה לתחיה...

שמים וארץ יספרו שבחך ושבח חבריך. דורות על דורות ישירו שירי הלל לכבודכם ולגבורתכם הנועזת.

שיר מזמור לנפש נער שימיו ספורים וחייו ארוכים, ארוכים.

שיר מזמור ללהט לבב של נער שהד צעדיו האיתן והחזק יהדהד עד קץ הימים...



יוסף חנני





מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה