בן מרים ואליהו. נולד ביום א' באייר תשל"ג (3.5.1973) בפתח תקווה. ירון היה בן הזקונים, ולו שתי אחיות - דינה ועדנה. כבן היחיד היווה מקור גאווה למשפחתו. את לימודיו החל ירון בבית-הספר היסודי "אוהל שלום" בראש העין, שם התגוררה משפחתו, והמשיך לתיכון "ישיבת נחלים" בפתח תקווה, בו למד במגמה העיונית-ביולוגית. ירון היה בחור חברותי ושקט, שומר מצוות ומסור למשפחתו. ירון שילב פעילות ספורטיבית עם נטיות רוחניות. בהיותו בחור חסון וחזק, בעל מודעות גבוהה לגופו, שם דגש רב על פעילות גופנית ועל תזונה נכונה, התמיד לבקר במכוני כושר והיה שחיין מעולה. כאדם בעל סקרנות חסרת מעצורים גילה התעניינות רבה בתחומי עניין נוספים - אמנות, מוסיקה וספרות, צייר והאזין לשירים עבריים. משיכה מיוחדת היתה לו לספרי מתח ולתעלומות בלתי פתורות, והרבה לקרוא ספרי מדע ולצפות בסרטים. בנעוריו, הצטרף ירון לתנועת הנוער "בני עקיבא" והיה שותף פעיל בפעולות הארגון. ירון היה אדם רגיש ונרתם לעזור לכל דורש. התגלה כחבר אמיתי ואיש שיחה, שניתן "לשפוך את הלב" לפניו.
ירון התגייס לצה"ל בתחילת חודש דצמבר 1991. כמי שגדל והתחנך על ערכי הציונות, אהבת העם והארץ, היה פטריוט מושבע ואת נאמנותו ומסירותו ביטא כשהתנדב ל"גבעתי". לאחר שעבר מסלול טירונות, הוכשר ירון כלוחם חי"ר והוצב לשרת כסמל מבצעים בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי. ירון היה חייל יפה, גבוה וחסון, בעל חוש הומור ניכר, ישר והגון. תכונות אלה חיבבו אותו על הכול, וירון השתלב היטב ביחידתו ורכש חברים רבים. מפקדיו העידו כי היה חייל טוב ושקט, שביצע את תפקידו ביעילות ובמסירות. ירון חש שמוטלת עליו אחריות כבדה לבטחונה של המדינה והיה גאה ליטול חלק בהגנה על אזרחיה. חדור מוטיבציה היה, שאף להישגים ולהתקדמות. הוא רקם חלומות לגבי העתיד שלאחר השחרור, תכנן לנסוע לחו"ל ואחר כך ללמוד באוניברסיטה מינהל עסקים וקרימינולוגיה, אך חלומותיו נגדעו בשל סכסוך שכנים.
ביום י"א באייר תשנ"ד (22.4.1994) נפל ירון בעת מילוי תפקידו. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי "סגולה" בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "ירון תואר על ידי מפקדיו כחייל שקט וחרוץ, שביצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר והיה אהוב מאוד על חבריו". מפקד היחידה בה שירת, כתב למשפחה: "ירון, שהחל את שירותו הצבאי בחטיבת גבעתי ובחודשים הקרובים עמד לסיים שלוש שנות שירות קשות ומוצלחות, היווה לנו דוגמה לחייל שקט ונחבא אל הכלים. חייל שנוכחותו הרוגעת השרתה על חבריו ביטחון... אני, שזכיתי להיות מפקדו של ירון במשך תקופה ארוכה, מעיד בפני בורא עולם כי הצלחתם לגדל בן מוצלח, שהיה לנו לחבר ולוחם אמיתי".
משפחתו של ירון הנציחה את זכרו בתרומת ספרי תהילים ו"פרקי אבות" לבית הכנסת "אוהל משה ועמנואל", בו נהג ירון להתפלל, והנציחה את שמו בלוח עילוי נשמות בבית הכנסת "שערי צדק" בראש העין.