יוסי הובא לקבורה בלווי כיתות כבוד מחיל הצנחנים, למרות שכולנו ידענו שהוא שייך לחיל התחזוקה.
אז נתגלה הסוד, שיוסי שמר בקנאות מכולנו... סוד אשר סופר לנו בזמן השבעה, ע"י מפקדו הישיר לשעבר ומפקדים אחרים.
לאחר שחרורו משרות סדיר - למילואים, התנדב יוסי ליחידה מובחרת של הצנחנים - "חוד החנית" - יוסי נקלט בה יפה, ואפילו הדריך את חבריו ביחידה בירי אקדחים בנשק אישי.
יוסי השתתף במארבים ובפעולות שונות, בגבולות המדינה וכל זאת מבלי להזכיר דבר על-כך בבית, להורים וחברים. והכל בהתנדבות במשך שמונה שנים, כולנו ידענו שהוא משרת בצריפין או בתל-השומר, בתור פקיד וכאשר היינו מתבדחים איתו על הג'וב שהוא מצא, יוסי היה מחזיר בדיחה וצוחק. ואז היה משנה את הנושא.
וכך יוסי קיים את הבטחתו מאז שנשר מהסיירת "אמא, אם הם לא קיבלו אותי בדלת הראשית, אני אכנס בדלת האחורית".
זה היה סודו של יוסי שבגינו נרצח.
יוסי נרצח על ידי חלאות בלינץ' ברמאללה, יחד עם חברו ליחידה ואדים נורז'ץ'.
חלאות אלה, לא ניתן לכנות אפילו חיות..., משום שגם חיות לא רוצחות לשם רצח, אלא רק כאשר הן רעבות. וחלאות אלה רצחוהו רק בגלל היותו יהודי וישראלי, אשר לרוע מזלו רק טעה בדרך... איך...?? ולמה...??
ויוסי לא זרק אפילו אבן... השם יקום דמו...
ב-י"ג בתשרי תשס"א
12 באוקטובר 2000
יהי זכרו ברוך