עמרי נולד בנוה עוז, פתח-תקוה ביום ח' באדר א' תשל"ו (9.2.1976) לזינה ושלמה טופול (ירקוני) אח למאיה והדר. למד בביה"ס היסודי נוה- עוז, בחטיבת הביניים ובתיכון בן-גוריון.
עמרי היה גבר גבה קומה, כחול עיניים עם שני טורי שניים יפיפיות, חיוך מקסים, מאיר פנים ועליז. אהב לבלות ולכייף ובמיוחד אהב לטפל בסוסים ולרכב בחוף הים של מכמורת.
לעמרי היו תחביבים נוספים, איסוף סכינים וחרבות. אהב לקרוא ספרים על מלחמת העולם השניה, על שבויים וספורי ארץ ישראל.
בהיותו בן 10 שנים כבר יצא לצייד עם דודו האהוב, ושנה לאחר מכן כבר ידע לירות ברובה אויר וגם לקלוע בציפורים ובצלחות שמעיפים באויר.
עמרי רצה להתגייס רק לחיל-קרבי. הוא היה מורעל על הצבא, אך עקב בעיות נשימתיות גוייס למשטרה הצבאית. חיל זה לא היה משאת ליבו, אך משכבר היה בחיל לקח הכל ברצינות. עבר קורס מ"כים, פיקד על 3 מחזורי טירונות. עומרי מילא את תפקידו ברגישות רבה כלפי חייליו, באחריות ואהבה. אוהב גדול היה עמרי.
עמרי הצליח לדחוס לתקופת חייו הקצרה חיים מלאים לפחות כמו גבר בן 50, כאילו אצה לו הדרך...
פתיל חייו קופד ביום כ"ד בכסלר תשנ"ו (17.12.1995) (נר ראשון של חנוכה). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחדרה, קרוב לבן דודו רועי.
עמרי היה בן 19 ו-10 חודשים בלכתו מאיתנו והשאיר אותנו המומים, כואבים ומתגעגעים.