...הריני מחוסר-עבודה. בכפר-סבא העבודה מעטה. נסעתי העירה לתל-אביב, עבדתי בעבודת בנין, עבודה שחורה; העבודה היא קשה מאוד, משא לבנים אל קומה שלישית דרך פיגומי בנין, ולא מקרה תאונה אחד כבר קרה לפועל העירוני. השכר הוא גם זעום, בהתאם לרמת החיים הגבוהה של העיר. בעקב המצב הפוליטי שנוצר - גם העבודה פחתה, כי אצל יהודים קודם תמיד משבר פסיכולוגי, והם כבר מביאים, ע"י עצם הדברים והפטפוטים - לידי משבר כלכלי ממש.
אני כשלעצמי, מאידך גיסא, לא יכולתי - בשום אופן - להשלים עם חיים עירוניים סואנים. אוהב אני את השלוה והשקט הכפריים, כי כל ימי בארץ ישראל יושב אני בכפרים ובמושבות. ואם גם פרנסה בצידה של ישיבה, אז אשריו לאדם זה, ובוודאי שאז אין להתגעגע לרווחים הגדולים של העיר ותענוגיה.
כפר-סבא, 15.12.33.
...המצב בא"י הוא די שקט כעת; נעלמו כמעט היריות והפצצות ובלילות שומרים אנשים, בקבוצות ויחידים, על פי תור של שבועיים. בירושלים יושבת הועדה המלכותית, המתכוננת לקבוע את נפשנו כאן, - וויצמן התעלה בכל כוח גאוניותו, ונאומו הגיע לשיא רם מאוד. נתנחם בזה, כי עתיד הימים מעורפל מאוד ואין איש יודע, מה יביא בחיקם.
בשטח הכלכלי מורגשת, אמנם, עליה אטית ברצון חזק להתגבר על מועקת ימי המאורעות ומלבד המצב בתל-אביב, הרי בכל הארץ אין כמעט חוסר-עבודה. במושבה יחסרו, בימים הקרובים, ידי-עבודה עבריות לקטיף תפוחי הזהב. לעת עתה יורדים גשמים עזים בקנה-מידה רבה, ומי יתן ויהיו אלה גשמי-ברכה לאדמה ולתגובתה.
...הרגשתי כאן אינה חופשית מחוסר סיפוק, למרות שהריני "שולט" על מחוז של שלוש-עשרה מושבות, וביחוד בגליל, שתפארת הוד-קדומים מרחפת על כל פינה. אבל האופק הציבורי כאן הוא מצומצם, והכל נסחב בטמפו של ימי מתושלח ופיק"א המישבת ישנה בתרדמה חזקה - וטרם יקום הכוח, שיוכל להקיצה.
המחשבה, שבעוד חודשים מספר תעלינה 60-40 משפחות מארגונינו להתישבות, מלבבת אותי מאוד. אצטרף לשותפות של בנין כפר עברי עובד חדש בעמק בית-שאן, ויחודש בי כוח החלוציות, שהעסקנות ההסתדרות גזלה אותו ממני.
יבנאל, 28.11.36.