פרויקה - איננו..
מצד אחד היה בחור רציני. היה מסור ו''שרוף'' לעניני הגרעין. מסירות זו לא התבטאה בשיחות, באספות או ב''ציונות''. פרויקה לא אהב לדבר הרבה. פרויקה היה בחור מעשי - ומסירותו לנו לבשה צורה מעשית ביותר. בהיותו בחור מוכשר ומומחה לעניני רדיו וחשמלאות - התקין לגרעין לפני יציאתו להכשרה פטיפון חשמלי. הוא לא קנה אותו. לא היה לנו הרבה כסף. אלא הוא עצמו, במו-ידיו הרכיב את חלקיו, התקין את הקופסה, צבע אותה, הרכיב רמקול, התרוצץ ואסף מאתנו תקליטים וערב אחד בא והודיע: הרי פטיפון לגרעין!... כמה מאמצים השקיע בהשגת החלקים, כמה שעות של הפסקת צהריים בין שעות העבודה הקדיש לסידור הפטיפון, כמה שעות התרוצץ לקנות, להחליף ולסדר את ''ספרית התקליטים'' שלנו. וכל זאת עשה בשקט, בלי רצון לעשות רושם או לקבל מלות תודה והערכה
אולם עם כל רצינותו ויחסו הרציני לעבודה היה פרויקה ''שד''. בחור שלא היה כדוגמתו לעולל תעלולים ולביים כל מיני ''קונצים'' מבדחים ומעשי-לץ. זה נבע מאהבתו את החיים, מרצונו להנעים ולהמתיק את חיינו. הוא היה הרוח החיה במסיבותינו. על שכמו רבץ לרוב החלק ההיתולי - והוא הצליח הן בעריכתו והן בביומו. הוא אהב לצחוק, אהב להיות שמח, אהב את תקופת בגרותו - תקופת האביב שבחיי אדם.
היה מ"כ בחטיבה. משמח ומרנין את לב חניכיו-לוחמיו. תמיד חי בבטחון שישאר בחיים גם לאחר המערכה - אך לא כך רצה הגורל.
בעין-גב נפל.
משה גלבוע
מתוך ''במעלה''
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ''ח.