בן שרה ומרדכי, נולד ביום א' בסיוון תרפ"ה (24.5.1925) בעיר קישווארדה, הונגריה ובשנת 1937 עלה ארצה. כאן למד ב"ישיבת פוניבז'" בבני ברק וב"ישיבת פתח תקווה" ועבד בליטוש יהלומים.
בשנת 1943 הצטרף למחתרת אצ"ל והתמסר בחירוף-נפש לשחרור המולדת מהשלטון הזר. הוא השתתף בפעולות נועזות ומסוכנות ביותר מתוך אמונה בניצחון ומתוך נכונות לתת את חייו למען הניצחון.
בשעת ההתקפה על תחנת-המשטרה ברמת גן, באפריל 1946, נפצע קשה בצווארו, אך הצליח להימלט. "אין דבר, אל תביטו בי ברחמים", אמר אז לחבריו. "הנשק שהחרמתי יביא תועלת יותר מהדם שנתתי בעדו".
משהחלים לא יכול להישאר
בביתו בפתח-תקווה, כי המשטרה החלה מחפשת אחריו, ועבר לרמת גן. מילא תפקיד של מחסנאי בפתח תקווה.
הוא לא הסתפק ב"ישיבה על הכלים", ובפעולות-ההטרדה בשנת 1947 השתתף בזריעת מוקשים, פיצוץ מכוניות וכו'.אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ ביום 29.11.1947 ציפה לימים ברוכים של אחדות האומה, בהם תחדל האיבה בין לוחמי המולדת. נתמנה לתפקידי פיקוד באצ"ל ועלה בדרגות.
בראשית 1948 נתמנה למפקד בסיס האימונים של ארגונו ליד פתח תקווה. השתתף בראש יחידתו בהתקפת אצ"ל על יפו ובפעולה זו נפל, ביום כ' בניסן תש"ח
(29.4.1948).
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.